השוק
האינפלציה מזנקת בחדות: זה מה שיקרה למחירי המוצרים בישראל
סקירה חדשה שערך בית ההשקעות פסגות מזהירה כי עליית מחירי האנרגיה תדחוף את האינפלציה בגוש האירו לכ-4%, אך בישראל התמסורת מתונה יותר בזכות מאגרי הגז הטבעי
בבית ההשקעות פסגות ערכו סקירה שבועית בה נגעו במספר נושאים חמים בכלכלה העולמית בהם: גלי ההדף של עליית מחירי האנרגיה עלולים לדחוף את האינפלציה עוד כלפי מעלה, הצטרפות ענף הפטרוכימיה לשיבושים בשרשראות האספקה, נתוני התעסוקה בארה"ב מעידים על שוק "בהמתנה", ההאטה בקצב הגידול השנתי בשכר מספקת לפד קרקע נוחה לחזור להפחתות הריבית ועוד.
"לעליית מחירי האנרגיה יש כמובן השפעה ישירה על האינפלציה בכל העולם. השפעה זו באה לידי ביטוי קודם כל דרך מחיר הדלק ולאחר מכן דרך עלויות הייצור בענפים שונים. כפי שרשמנו כבר בשבועות קודמים, מכיוון שבישראל משקל מחיר הבנזין במחיר הדלק בתחנה הוא נמוך יחסית ובזכות מאגרי הגז הטבעי, התמסורת של מחירי האנרגיה לאינפלציה היא מתונה מאוד. בהסתכלות לעולם, ארה"ב גם חסינה יחסית שכן מחיר הגז הטבעי בה לא עלה, מה שמקזז חלק גדול מההשפעות המשניות בתעשייה אך גם בה האינפלציה צפויה לעלות לכיוון של 3%.
לעומת זאת, באסיה, בבריטניה ובאירופה ההשפעה צפויה להיות הרבה יותר משמעותית כאשר חשבונות הגז והחשמל של משקי הבית צפויים להתנפח והאינפלציה בגוש האירו צפויה להתקרב ל-4% גם בתרחיש של סיום המלחמה עד סוף אפריל.
עם זאת, הפגיעה הרחבה יותר של זעזוע כלפי מעלה במחירי האנרגיה עלולה לבוא לידי ביטוי כאמור לאורך כל שרשרת הייצור דרך ערוצים עקיפים שהמנגנון שלהם איטי יותר. לכן, ככל שהמחירים נשארים גבהים יותר זמן כך גם גלי ההדף רחבים יותר.
כך למשל, מחירים של שירותים כמו מסעדות, בתי מלון ושירותי פנאי אחרים נוטים להגיב למחירי הגז הטבעי בפיגור של כשנה. שירותי תחבורה ציבורית לעומת זאת מגיבים למחירי הנפט בפיגור של כשני רבעונים.
בנוסף, אינפלציית הליבה מושפעת גם דרך מוצרים שונים שמשתמשים בגז טבעי לייצור ובעיקר בענף המזון שמושפע הן ממחירי האנרגיה ישירות, הן ממחירי הדשנים (שמושפעים בעצמם מעלויות הגז ולחצי היצע), והן מהתייקרות הסחורות החקלאיות שמגיבות לאחר זמן מסויים למחיר הנפט.
אם זה לא מספיק, אז בשבוע האחרון הצטרף לאירוע גם חשש משיבוש שרשרות האספקה בענף הפטרוכימיה כאשר מספר יצרנים גדולים של חומרי גלם קריטיים בשרשרת הייצור נאלצו להכריז על אירועי "כח עליון". מדובר בחומרי גלם שבסופו של דבר נדרשים לייצור כמעט כל מוצר, מבקבוקי פלסטיק דרך ביגוד וריהוט (פוליאסטר) ועד ציפויים תעשייתיים וצינורות קירור. זה אולי יציל כמה צבי ים אבל זה גם יעלה לכולנו קצת יותר.
במידה וההשפעות העקיפות האלו יבואו לידי ביטוי אז גם אפקט שני, חמור יותר, עלול להגיע דרך הציפיות האינפלציוניות שיוטמעו בהסכמי שכר או בדרישות השכר של השכירים. עם זאת, בניגוד לזעזוע האינפלציוני של 2021-2022, שוק העבודה בעולם כיום כבר לא הדוק כפי שהוא היה ביציאה מהקורונה ולכן גם היכולת של השכירים לדרוש עליית שכר שתקזז את הפגיעה בהכנסה הריאלית הצפויה היא פחותה.
בכל הנוגע לשאלה מתי תסתיים המלחמה, כמובן שלאף אחד אין תשובה. עם זאת, נדמה שמציאות אחת הולכת ומתבהרת והיא שאלא אם תהיה הכרעה ברורה לטובת ארה"ב, סביר להניח שמחירי הנפט והגז הטבעי לא יחזרו כל כך מהר לרמה שאפיינה אותם לפני מרץ.
כפי שעולה מהתקשורת בעולם, מכליות בבעלות חברות מצרפת, יפן ועומאן עברו בהצלחה במצר הורמוז בימים האחרונים. למרות שעדיין אין הסבר רשמי מדוע מכליות אלו קיבלו אישור מאיראן לעבור במצר, הנתונים של LSEG מלמדים שהמכלית העונה לשם "קריבי" שינתה ביום חמישי את היעד המוצהר שלה ל"בבעלות צרפתית" ובעקבות כך קיבלה אישור לעבור במצר.
יתרה מכך, לפי CNBC האיראנים הקימו סוג של מסדרון מעבר בשליטה של משמרות המהפכה ובו הן גובות מכס שניתן לשלם ביואן או בסטייבלקוין מכל מכלית שרוצה לעבור. כעת עולות ההערכות שאיראן תהפוך את השיטה הזו לקבועה ותדרוש מספינות שעוברות שם לספק פרטים על היעד, הבעלות והסחורות שהן נושאות על מנת לקבוע אם הן יכולות לעבור ו/או את גובה המכס שהן יצטרכו לשלם.
בדרך זו איראן תוכל להפוך את השליטה שלה במצר גם למקור הכנסה וגם לכזו שמשרתת אינטרסים גאופוליטיים. האם טראמפ יחיה עם תרחיש כזה בשלום בהנחה שהמשמעות הישירה שלו היא שווי משקל של מחירי נפט גבוהים יותר בטווח הארוך? לא בטוח. האם יש לו אפשרות למנוע את זה מבלי להכניס חיילים לאיראן או לעשות ויתורים משמעותיים בסוגיות אחרות? גם לא בטוח.
שוק העבודה בארה"ב משמח את כולם: שוק העבודה האמריקאי ממשיך לדשדש בפתיחת השנה, ועדיין הוא מצליח לספק נתונים שמשמחים את כולם. דו"ח התעסוקה של מרץ הראה שוב תוספת מרשימה של 178 אלף משרות, נתון שעקף את התחזיות שעמדו על כ-60 אלף בלבד וסיפק לטראמפ סיבה טובה לצייץ בחגיגיות (לא שהוא צריך סיבות מיוחדות בשביל זה).
עם זאת, גם החודש צלילה לנתונים מראה שלא מדובר בהאצה פתאומית של המשק, שעלולה להעלות את לחצי האינפלציה, אלא בעיקר תיקון בעקבות אירועי החודש הקודם. נזכיר שגם בינואר נתוני הדו"ח עקפו את כל התחזיות, ובפברואר נרשמה הפתעה חדה כלפי מטה. חלק ניכר מהגידול במרץ נבע מחזרתם לעבודה של עובדים במערכת הבריאות והרווחה לאחר השביתות שהיו בפברואר, מה שמשתקף ב"תוספת" של 90 אלף משרות.
בנוסף, שיפור בתנאי מזג האוויר אפשר חזרה לעבודה בענפי הפנאי, האירוח והבנייה שנחתכו בחדות בחודש הקודם. בענפי המידע והשירותים הפיננסיים נמשכת מגמת הירידה בתוספת המשרות החודשית, מה שמחזק את ההערכות כי חדירת ה-AI מתחילה לתת את אותותיה ולהחליף כוח אדם במקצועות מסוימים.
כדי לנכות חלק מהתזזיתיות, כשמסתכלים על הממוצע התלת-חודשי התמונה מתונה בהרבה עם תוספת משרות ממוצעת של 68 אלף משרות בלבד, קצב המעיד על התקררות מסוימת בהשוואה לשנים קודמות.
הדשדוש בשוק ניכר גם מצד ההיצע, כאשר תוספת המשרות לפי דו"ח JOLTS עומדת על כ-6.9 מיליון, 354 אלף משרות פחות מחודש קודם ונמוך מהממוצע של 7.08 מיליון במהלך 2025. יותר מעניין זאת העבודה שישנה ירידה בכמות הגיוסים ל-4.8 מיליון בלבד, שיעור של 3.1% שהוא הנמוך ביותר מאז סוף 2009.
המשמעות הפשוטה היא שמשרות אומנם מתפרסמות, אך תהליכי הגיוס נהיים איטיים יותר או בררניים יותר – שני מאפיינים של שוק בהמתנה. הדבר משתקף גם מכיוון סיום העסקה כאשר שיעור הפיטורים והעזיבות מרצון נשארו שניהם יציבים וברמה נמוכה יחסית, מה שמסמן שכולם רוצים לעשות כמה שפחות שינויים.
בחזרה לדו"ח התעסוקה, הירידה בשיעור האבטלה ל-4.3% (מ-4.4% בחודש הקודם) התרחשה מהסיבות הלא נכונות. הירידה באבטלה נבעה מירידה של 0.1% בשיעור ההשתתפות ל-61.9%, השיעור הנמוך ביותר בארה"ב ב-4.5 השנים האחרונות, וזאת בעקבות יציאה של 396 אלף איש מכוח העבודה.
לעומת זאת בחינת שיעור האבטלה הרחב שכולל גם עובדים במשרה חלקית שמעוניינים במשרה לעבוד מלאה (U6), מראה שזה דווקא עלה ל-8.0% מ-7.9%. נתון זה, יחד עם העובדה ששיעור האבטלה הכללי נותר יציב למדי בשנה האחרונה, מצביע על כך ששוק העבודה אינו "הדוק" כפי שהיה נדמה, ויש בו עודפי היצע של עובדים שמוכנים לעבוד יותר.
עבור הפד הנתון המרגיע ביותר בדו"ח הוא העלייה החודשית של 0.2% בלבד בשכר הממוצע, דבר שהוריד את קצב הגידול השנתי בשכר ל-3.5%. מלבד לכך שמדובר בקצב הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה (מלבד חודשים אפריל-מאי 2021), מדובר גם בהמשך מגמת ההאטה שמפחיתה את החששות להתפתחות לחצים אינפלציוניים מכיוון שוק העבודה.
עוד ב-
אומנם בשוק עדיין מעריכים כי הפד יישאר בעמדת המתנה עד יולי 2027, אך השילוב של תוספת המשרות הממוצעת המתונה עם ההאטה בקצב עליית השכר מספק לפד את הקרקע הבטוחה לחדש את תהליך הפחתות הריבית במידה והרעשים הגיאו-פוליטיים יסתיימו. זה אולי הזמן להזכיר כי השבוע היה אמור להיערך ביקור טראמפ בסין, במסגרתו היו אמורים להגיע להסכמות חדשות בכל הקשור למלחמת הסחר. נכון לרגע זה הביקור נדחה בכמה שבועות, וסביר להניח כי כשיגמר המבצע באיראן נחזור לרעשים שקשורים "רק" למלחמת מכסים".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
