השוק

שמו את ישראל על המפה: האקזיטים הגדולים בהיסטוריה של המדינה

חמש חברות ישראליות נמכרו לענקיות הטק הגדולות בעולם בעסקאות שמסתכמות ביחד בכמעט 90 מיליארד דולר. מה זה אומר על הכלכלה הישראלית - ועל הכסף שלכם?

רוי שיינמן | 22/4/2026 9:30 1

מייסד שותף וסמנכ״ל מחקר ופיתוח, רועי רזניק; מייסד שותף וסמנכ״ל טכנולוגיה, עמי לוטבק; מייסד שותף והמנכ״ל, אסף רפפורט; מייסד שותף וסמנכ״ל מוצר, ינון קוסטיקה (צילום אבישג שאר-ישוב, shutterstock)

חמש חברות, שכולן נולדו בישראל, נמכרו בעסקאות שמסתכמות ביחד ב-87.2 מיליארד דולר. גוגל, אנבידיה, פאלו אלטו, אינטל ו-ServiceNow - ארבע מהחברות הכי חזקות בעמק הסיליקון - שילמו סכומים שמעולם לא שולמו על חברות ישראליות, כדי לשים יד על מה שפיתחה כאן קבוצה של יזמים ישראלים.

האקזיט הגדול מכולם - ואחד הגדולים בהיסטוריה הטכנולוגית העולמית - הוא של וויז (Wiz). חברת אבטחת הענן נמכרה לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר. מה שמיוחד בעסקה הזו הוא שהיא כמעט לא קרתה: לפני כשנתיים, גוגל כבר ישבה עם וויז על מו"מ דומה, אך הוא קרס. מייסדי וויז בראשות אסף רפפורט פנו אז למסלול של הנפקה אפשרית בבורסה.

ואז משהו השתנה. הרגולציה בארה"ב התרופפה, ובו בזמן גוגל הבינה שהיא מפגרת אחרי מיקרוסופט ואמזון בשוק אבטחת הענן. הפעם היא חזרה עם הצעה שקשה לסרב לה. וויז הפכה לאקזיט הגדול בהיסטוריה של חברה ישראלית.

אחרי עסקת וויז רכשה פאלו אלטו - שנוסדה על ידי הישראלי ניר צוק - את סייברארק תמורת 25 מיליארד דולר. סייברארק, ותיקת הסייבר הישראלית שנסחרה אז בנאסד"ק, מתמחה באבטחת זהויות, תחום שמקבל דגש גדול היום בעידן בו סוכני בינה מלאכותית מקבלים יותר אחריות בארגונים.

הרכישה מסמלת מגמה: השוק כבר לא מתעניין במוצרי סייבר נקודתיים. הוא רוצה פלטפורמה אחת שמכסה כל דבר. כשפאלו אלטו משלבת את יכולות הרשת שלה עם ניהול הזהויות של סייברארק, התוצאה היא ענקית סייבר שקשה להתחרות בה.

ב-2017, כשאינטל שילמה 15.3 מיליארד דולר על מובילאיי, זה נראה כמו הימור. החברה הירושלמית של פרופ' אמנון שעשוע פיתחה מערכות ראייה ממוחשבת לרכבים - טכנולוגיה שבאותה תקופה עוד נחשבה לעתידנית. אינטל הבינה לפני כולם שהרכב האוטונומי הוא לא שאלה של "אם" אלא של "מתי", ושמובילאיי היא הדרך הקצרה ביותר להיות שם.

האקזיט הזה הוכיח שישראל לא מובילה רק בתוכנה - היא יכולה לשלוט גם בחומרה ובשבבים שמרכיבים מוצרים פיזיים מהמורכבים שבעולם. מובילאיי הונפקה מאוחר יותר שוב בנפרד בנאסד"ק, ועדיין פועלת מירושלים עם אלפי עובדים ישראלים.

מצלמת האבטחה במשרד, מכונת ה-MRI בבית החולים, מערכת הבקרה במפעל - כל אחד מהמכשירים האלה מחובר לרשת, וכמעט אף אחד מהם לא מוגן כראוי. ארמיס הישראלית זיהתה את הפרצה הזו לפני שרוב העולם הבין שהיא קיימת, ובנתה פלטפורמה שנותנת לארגונים נראות מלאה על כל מכשיר שמחובר אצלם לרשת.

לאחרונה הושלמה עסקת המכירה שלה לענקית ServiceNow תמורת כ-8 מיליארד דולר. הסיבה ברורה: ServiceNow רצתה לא רק לנהל תהליכים ארגוניים, אלא גם לאבטח את הנכסים הפיזיים של לקוחותיה. ארמיס היא הדוגמה הטובה ביותר לדור החדש של הסייבר הישראלי - זה שלא מגן רק על המחשב, אלא על כל מה שמחובר אליו.

ב-2020 רכשה אנבידיה את מלאנוקס, חברת הקישוריות הישראלית מיקנעם, תמורת 6.9 מיליארד דולר. בזמנו זה נראה כמו רכישה גדולה. כיום זה נראה כמו הגניבה של העשור. מלאנוקס מפתחת את הטכנולוגיה שמאפשרת לאלפי שבבי GPU "לדבר" זה עם זה בתוך מרכזי נתונים - בלעדיה, מודלי ה-AI הגדולים כמו ChatGPT פשוט לא יכלו לאמן את עצמם. הפעילות שנרכשה בכ-7 מיליארד שווה היום, לפי הערכות, מעל 100 מיליארד.

היזמים שהרוויחו ממכירת החברות האלה הפכו לכסף שמסתובב במשק הישראלי, לתרומות לאוניברסיטאות, להשקעות בסטארטאפים חדשים ולגיוסי הון שמביאים את ישראל שוב לתודעה הגלובלית. חברות שנמכרו לאנבידיה ולגוגל ממשיכות להעסיק אלפי עובדים ישראלים, וגם מדינת ישראל נהנית בעקיפין דרך המסים שהחברות האלו משלמות.

יותר מזה: ביצועי תעשיית ההייטק הישראלית הם אחד מהגורמים שמשפיעים על דירוג האשראי של המדינה, על חוזק השקל ועל הריבית שתשלמו על המשכנתה שלכם.

עוד ב-

מנהלי פאלו אלטו וסייברארק: "כך זה קרה מאחורי הקלעים"

לכתבה המלאה

87 מיליארד דולר זה מספר חלומי. לא רק שישראל יצרה חברות טכנולוגיה מצליחות - היא יצרה חברות שהעולם הגדול רצה לשלם עליהן מחירי שיא. בשנה שבה נדמה היה שהכלכלה הישראלית תחת לחץ מכל כיוון, הנתון הזה מזכיר שמשהו כאן עובד ועובד טוב.