השוק

מנכ"ל וויקס חושף לראשונה: "הסיבות לפיטורים - שער הדולר וה-AI"

המנכ"ל אבישי אברהמי פרסם מכתב נדיר ששלח לעובדי החברה, שבו הוא מאשר את הפיטורים ומצביע על שני גורמים מרכזיים. אבל מאחורי הניסוחים החמים מסתתר סיפור של החלטות פיננסיות שנויות במחלוקת, צמיחה אורגנית שכמעט קפאה ותחרות הולכת ומחריפה. האם זה מספיק כדי להציל את וויקס?
ליאור שמש, אבישי אברהמי, ניר זוהר (צילום אלן צצקין)
מנכ"ל וויקס אבישי אברהמי פרסם מכתב לכלל עובדי החברה, שאותו שיתף גם ברשת X. המסר היה חד וברור: כ-20% מכוח האדם של וויקס - בין 850 ל-900 עובדים - עומדים לאבד את משרתם. מדובר בסבב הפיטורים הגדול ביותר בתולדות החברה, וייתכן שגם אחד הגדולים שנראה עד כה בהייטק הישראלי.
אברהמי לא היסס לשים את הסיבה הראשונה על השולחן בגלוי. "בעוד שחלק ניכר מהצוותים שלנו ממוקם בישראל, וחלק גדול מהעלויות שלנו מוצמד לשקל - ההכנסות שלנו מגיעות ברובן בדולרים. זה יוצר לחץ מבני על יכולתנו לפעול בקנה המידה הנוכחי".
במילים פשוטות: כל פעם שהשקל מתחזק מול הדולר, הוצאות כוח האדם של וויקס גדלות במונחים דולריים - מבלי שהעובדים ראו אגורה נוספת בתלוש. הדולר, שנסחר לפני כשנה ב-3.5 שקלים ויותר, כבר ירד לרמת 2.83 - נפילה של כ-19% בתוך שנה. עבור חברה ששכר העובדים בישראל מהווה חלק מהותי מהמאזן שלה, מדובר בזעזוע שאי אפשר להתעלם ממנו.
זו אולי הפעם הראשונה שחברת הייטק גדולה ומובילה מודה בפומבי כי שער המטבע - ולא רק שיקולים עסקיים - הוא גורם ישיר בהחלטת פיטורים. זה לא יהיה המקרה האחרון אם הדולר ימשיך לרדת.
אברהמי גם התייחס לסיבה השנייה שלדבריו הובילה להחלטה - ה-AI: "אנחנו עדים למהפכה הגדולה ביותר שחברות חוו מאז המצאת שפות התכנות המודרניות בשנות ה-70. מדובר לא רק באימוץ כלים חדשים - אלא בשינוי מהיסוד של אופן בניית חברות, ניהולן ופעולתן", כתב אברהמי. "חברות שיאמצו שינוי זה לא רק יבנו מהר יותר - הן יבנו דברים שהדור הקודם פשוט לא יכול היה לדמיין".
המנכ"ל ציין כי וויקס כבר יצרה תפקידים חדשים - "Xengineer" ו-"Creators" - שנבנו מהיסוד סביב עבודה מונחית בינה מלאכותית. אך הוא הוסיף שהמעבר לעידן החדש דורש מבנה ארגוני דק יותר, שטוח יותר, ועם פחות עובדים.
מכתבו של אברהמי נכתב בחמימות. הוא מודה, הוא מודה לעוזבים, מבקש מהנשארים לנהוג בכבוד כלפי עמיתיהם היוצאים. אבל מאחורי הניסוח הרגיש מסתתרת שאלה קשה: כיצד ייתכן שרק לפני זמן לא רב, ובזמן שהאתגרים הללו כבר היו ברורים, וויקס ביצעה אחד המהלכים הפיננסיים השנויים ביותר במחלוקת שנראו בשוק הישראלי בשנים האחרונות?
החברה רכשה כ-30% ממניותיה במחיר של 92 דולר למניה בבת אחת בעסקה בהיקף של עד כ-2 מיליארד דולר. כדי לממן את הצעד הזה, היא גייסה מיליארד דולר באג"ח להמרה ולקחה מסגרת אשראי של 500 מיליון דולר.
בתהליך, וויקס הפכה מחברה עם עודף מזומנים לחברה עם חוב נטו של מעל 700 מיליון דולר - וכעת, הוצאות הריבית על הכסף הזה פוגעות בתזרים, בדיוק כשהחברה צריכה גמישות פיננסית.
לשם השוואה: מאנדיי ביצעה רכישות עצמיות בצורה הדרגתית וזהירה מתוך תזרים חופשי - 135 מיליון דולר ברבעון אחד ועוד 553 מיליון דולר ברבעון העוקב - בלי לחייב את עצמה בחוב. הגישה השמרנית הזו שיקפה תיאבון סיכון שונה לחלוטין.
שלוש ענקיות תוכנה ישראליות ניצבות כולן מול אותה מהפכת ה-AI, אך מצבן שונה תכלית השינוי.
מאנדיי בנתה מחדש את עצמה כפלטפורמת עבודה מבוססת AI ויצאה להתקפה. הדוחות לרבעון הראשון של 2026 הציגו צמיחה של 24% בהכנסות ל-351 מיליון דולר, ומספר הלקוחות הגדולים הכניסים מעל חצי מיליון דולר בשנה זינק ב-74%. גם מודל התמחור שלה הותאם לעידן: לצד תשלום על משתמשים אנושיים נוסף מסלול מבוסס קרדיטים על צריכת AI. כלומר - כאשר סוכן AI מחליף עובד, מאנדיי עדיין מרוויחה.
פייבר מנסה למצוא את עצמה מחדש. היא נסוגה מהמגרש של שירותים פשוטים וכוונה לשוק העסקי המורכב. יש סימנים ראשוניים לכך שהמהלך עובד - ממוצע ההוצאה לקוח עולה - אך מספר המשתמשים הפעילים ממשיך לרדת, והמניה כבר איבדה כ-95% מהשיא שלה.
ואז יש את וויקס, שמדדיה מציגים תמונה מורכבת. רכישת Base44, חברת "וייב קודינג" שהגיעה ל-ARR של 150 מיליון דולר, הייתה צעד טכנולוגי נכון. אולם מסתבר שעלות הרכישה ממשיכה לתפוח: מעבר ל-80 מיליון הדולר שדווחו בהתחלה, וויקס כבר שילמה בסך הכל מעל 200 מיליון דולר בעקבות אבני דרך שונות. ומעל הכל: כ-75% מהצמיחה ברבעון האחרון הגיעה מ-Base44, מה שמעיד שהפעילות האורגנית של וויקס עצמה כמעט הפסיקה לצמוח.
אם אתם מחזיקים במניות וויקס, חשוב לדעת שהמניה כבר התרסקה בכ-65% בשנה האחרונה ונסחרת בשפל של ארבע שנים. גל הפיטורים הוא מהלך נכון ואפילו מתבקש כלכלית, אבל הוא מגיע על רקע חוב, הוצאות שיווק כמעט כפולות (200 מיליון דולר ברבעון כולל 20 מיליון על פרסומות בסופרבול) ולחץ תחרותי הולך וגדל.
אם אתם עובדים בהייטק הישראלי, הסיפור של וויקס הוא תזכורת: השקל שהתחזק ב-19% בתוך שנה הוא לא כאב ראש שנשאר רק אצל מנהלי הכספים - הוא גם מאיים על העבודה שלכם. כל עוד הדולר נמצא במגמת ירידה ובנק ישראל נשאר בצד, לחץ העלויות על חברות ההייטק לא הולך לשום מקום.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה