העימות המחודש בין ישראל לאיראן הלילה הוביל לעלייה בשער הדולר, שמתקרב לאזור ה-3 שקלים. המטבע האמריקני עולה ב-2% וכעת הוא נסחר סביב 2.96 שקל. האירו, לעומת זאת, נסחר ב-3.41. 

נזכיר כי בנק ישראל התערב בעקבות ההיחלשות בשערו של הדולר. הבנק המרכזי הודיע אתמול כי רכש במאי 801 מיליון דולר - רכישה ראשונה מאז 2022. המטרה המוצהרת הייתה שמירה על תפקוד תקין של השווקים, אבל ההערכה היא שהבנק עשה זאת בשל התחזקותו של השקל.

נזכיר כי לפני כשבועיים שערו של הדולר הגיע ל-2.8, וההערכות היו שהבנק המרכזי יתערב. התוצאה הגיעה מהר: השקל נחלש ושער הדולר עלה ל-2.91 שקל. מצד שני, כפי שפרסמנו אתמול, הכוחות הבסיסיים שמחזקים את השקל עדיין פעילים לחלוטין: ייצוא ביטחוני שרשם שיא של מעל 19 מיליארד דולר ב-2025, זרימת השקעות זרות לענף ההייטק שלא נעצרת, ופעולות גידור של גופים מוסדיים.

נסביר: כשבנק ישראל רוכש דולרים, הוא מגדיל את הביקוש למטבע האמריקאי ומזרים שקלים לשוק - פעולה שמחלישה את השקל בטווח הקצר, אבל השוק זקוק לרכישה מאסיבית יותר כדי לשנות את שערו לטווח ארוך. גם פערי הריביות בין ישראל לארה"ב משפיעים. כשהריבית בישראל עומדת כעת על 3.75% ובארה"ב על 4.5%-4.25%, ישראל פחות אטרקטיבית עבור המשקיעים שרוצים תשואה, וזה מחליש את השקל לעומת הדולר.

בחזרה לתקיפה באיראן. חידוש העימות הצבאי הוביל, כאמור, לעליית שער הדולר. השקל נסחר ב-2.96 לעומת הדולר ומזנק ב-16 אגורות לעומת שערו בסוף החודש. שערו של האירו עלה בשלוש אגורות לעומת יום שישי.

ההתערבות של בנק ישראל מפתיעה לאור דברי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, שטען כי הוא לא מתכוון להתערב בשוק המט"ח. בבנק ישראל מסרבים, לפחות בשלב זה, להתייחס לדיווחים על התערבות מכוונת בשער הדולר.

נזכיר כי אתמול חלה טלטלה בשווקים הגלובליים בעקבות נתוני התעסוקה בארה"ב. רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, אמר הלילה: "ירידות השערים החדות שנרשמו בסוף השבוע בוול סטריט, בהובלת מדד הנאסד"ק שצנח ב-4.2%, הושפעו ישירות מדו"ח תעסוקה אמריקאי חזק מהצפוי לחודש מאי, אשר הציג תוספת של 172,000 משרות. גם נתוני החודשים מרץ ואפריל עודכנו כלפי מעלה. נתונים אלו, יחד עם ההמתנה למדדי מחירים גבוהים לצרכן וליצרן שיפורסמו השבוע, לקראת החלטת הריבית ב-17/6, הזניקו את החששות מפני המשך הידוק מוניטרי והעלאת ריבית בארה"ב עוד השנה.

"סקטור הטכנולוגיה ומניות השבבים עתירות גיוסי ההון הובילו את המגמה השלילית, בשל החשש מעליית עלות המימון לפיתוחי ה-AI, כאשר במקביל נרשמו ירידות גם בסקטורים המחזוריים. המגמה לא פסחה על אירופה, שם ה-ECB צפוי להעלות את הריבית ל-2.4% על אף נתוני צמיחה חלשים. חוסר הוודאות הגיאופוליטי במזרח התיכון, לצד הציפיות לעליית הריבית, הזניקו את הדולר בעולם כחוף מבטחים ושלחו את האירו לרמתו הנמוכה מאז אפריל ואת מחיר הזהב לשפל שנתי של פחות מ- 4,370 דולר לאונקיה. בזירה המקומית, השקל נחלש השבוע ב-14 אגורות מול המטבע האמריקאי לרמה של 2.96 שקל לדולר, עקב שילוב של גורמים מקומיים (לרבות דברי הנגיד בכנס הורביץ) והתחזקות הדולר בעולם.

עוד ב-

בנק הפועלים בצעד ראשוני בישראל: זה מה שיקרה לשער הדולר

לכתבה המלאה

"מגמה גלובלית שלילית זו, לצד פיחות השקל, עשויה להקרין על פתיחת שבוע המסחר בבורסה בתל אביב ביום שני ולהוביל לירידות שערים, בין השאר בקרב המניות הדואליות. בתוך כך השוק המקומי יוסיף לעקוב בדריכות גם אחר ההתפתחויות המדיניות והביטחוניות באזורנו . כך, אם וככל שתהיינה התפתחויות גאופוליטיות חיוביות, כאלו שישפיעו לטובה על שוקי המניות בארה"ב ואירופה, הדבר יוכל לקזז חלק מההשפעה השלילית הפוטנציאלית המקומית של ירידות סוף השבוע".