השוק

אחרי הזינוק בדולר, הבכיר חושף: "זה מה שיקרה אחרי החלטת הריבית"

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, שחזה את צניחת הדולר אל מתחת ל-3 שקלים, מזהה עכשיו נקודת מפנה. בראיון ל-ice הוא מסביר למה לדעתו בנק ישראל והאוצר סוף סוף הפנימו שהמשק לא יכול לסבול שקל כה חזק, מי הגורמים שכבר החלו לצאת מהפוזיציות, וסביב איזה שער הדולר צפוי להתייצב?

רוי שיינמן | 5/7/2026 20:35 עקבו אחרינו בגוגל

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס (צילום אנרג'י פייננס, shutterstock)

במשך חודשים ארוכים היה יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, אחד הקולות הבודדים שהתריעו שלדולר "אין רצפה". בזמן שהמטבע האמריקאי שבר שיא שלילי אחר שיא שלילי מול השקל, ירד מתחת ל-3 שקלים ואחר כך אל מתחת ל-2.9, וכשתחזיות מסוימות כבר דיברו על 2.5 שקלים לדולר - פרנק צדק.

עכשיו, לראשונה מזה זמן רב ובעוד הדולר מגרד מלמטה את רף ה-3 שקלים, הוא מזהה שינוי כיוון. הדולר החל לתקן כלפי מעלה, ופרנק סבור שמדובר בהרבה יותר מתיקון טכני חולף. לדבריו, מדובר ב"אירוע טקטוני" שבו בנק ישראל והאוצר הפנימו סוף סוף עד כמה שקל חזק מדי מסוכן לכלכלה הישראלית - ובכללה לפנסיה, לחיסכון ולתיק ההשקעות של כל אחד מאיתנו, שספגו בשנה האחרונה שחיקה שקלית כבדה על ההשקעות בחו"ל.

בראיון ל-ice פרנק מסביר על משמעות המפנה, על פער הריביות ההולך ונפתח בין ישראל לארה"ב, ועל השאלה שמעניינת כל מי שמחזיק דולרים או שוקל לקנות: לאן השקל הולך מכאן.

איך אתה רואה את שער הדולר בתקופה האחרונה?
"אני אופתע לטובה אם בנק ישראל קנה דולרים גם ביוני", אומר פרנק. "יש כאן אירוע טקטוני, לא פחות מזה. אני חושב שסוף סוף נפל האסימון, גם בבנק ישראל וגם באוצר, שמדינת ישראל לא יכולה להתמודד עם שקל כל כך חזק. לא ב-2.8 שקלים, ובטח לא ב-2.5 כמו שכבר החלו לצוץ תחזיות.

מה שחסר לבנק ישראל היו נתוני האמת על מה שקורה בהייטק השנה. היו בידיו רק נתונים משנה שעברה, אז הדולר נסחר בממוצע ב-3.5 שקלים ומעלה", אומר פרנק.

"המשק הישראלי לא יכול לסבול התחזקות כל כך דרמטית של השקל בפרק זמן כה קצר. כולם מדברים על ההייטק, וזה לא חזות הכל - יש גם מעגל שני ושלישי שניזונים מהסקטור הזה, וגם הם סובלים. כשההייטק מקצץ בבשר החי, המעגלים השני והשלישי נפגעים איתו. גם התעשייה המקומית והלואו-טק סובלים מהדולר החלש. אפשר להגיד ש-70% מכלכלת ישראל נפגעת משקל חזק, ואת זה סוף סוף הבינו גם בבנק ישראל".

עמדתו של פרנק מייצגת שינוי מהותי. עד לא מזמן, הנימוק הרשמי של בנק ישראל היה שמדובר ב"כוחות שוק" לגיטימיים ולא ב"כשל שוק" שמצדיק התערבות. פרנק סבור שהתפיסה הזו נסדקה - ושהמוסדות הבינו שהמחיר לצד השני של המשוואה גבוה מדי.

ההערכה שלך היא שבנק ישראל לא קנה דולרים ביוני כפי שהוא קנה במאי?
"אנחנו נמצאים כאן במגה-אירוע, וצריך לטפל בו ככזה. הורדת ריבית וקניית דולרים הן רק פלסטר, אבל פלסטר חיוני כדי לעצור את הדימום. צריכה להיות כאן תוכנית ארוכת טווח. יש כאלה שאומרים שמאוחר מדי, אבל אני לא חושב שיש דבר כזה מאוחר מדי.

כל הגורמים שהיו מעורבים בהתחזקות השקל חייבים לעשות עכשיו חישוב מסלול מחדש. גם המוסדיים, שהחזיקו אחזקות נמוכות מאוד בהגנות מפני פיחות, מתוך הנחה שהריבית לא תרד עד סוף השנה או לכל היותר תרד פעם אחת. הייתה גם הנחה שבנק ישראל לא מתערב - והוא כן התערב, כלומר שתי הנחות יסוד משמעותיות נסדקו. עצם העובדה שהאוצר מוכן לגבות מסים בדולרים, מהלך מאוד חכם, מראה שגם הוא נכנס לתמונה".

אחד הצירים המרכזיים שפרנק מצביע עליהם כמניע לשינוי הכיוון הוא לא מקומי, אלא כזה שמגיע מעבר לאוקיינוס: פער הריביות בין ישראל לארה"ב, במיוחד לאור ההערכות כי הריבית בישראל בכיוון מטה ובארה"ב היא דווקא בכיוון ההפוך.

כמה משמעותי פער הריביות בין ישראל לארה"ב?
"זה גורם משמעותי נוסף. בנאום הראשון של הנגיד האמריקאי החדש הסתבר שלא הולכים להוריד ריבית, ואולי אפילו להעלות. אם זה התוואי - שבארה"ב הריבית עולה ובישראל היא יורדת - וברגע שיפנימו שיהיו כאן עוד הורדות ריבית, זה משנה לגמרי את כללי המשחק בזירת הדולר-שקל. זה ישנה את כל קבלת ההחלטות אצל המוסדיים.

התנאים האידיאליים לשקל הם 3.1-3.2 שקלים לדולר, זה האזור הטבעי שלו, לשם הוא יחזור ושם הוא יימצא.

כל אירוע בארה"ב, כמו גם ההתרחשויות הגיאופוליטיות, ישפיע. עכשיו כולם מדברים על המונדיאל וכדומה, אבל כשנסיים עם זה - לדעתי נגיע לפיצוץ בלתי נמנע, וגם זה ישפיע על השקל. 3.1-3.2 זה שיווי המשקל בתנאים הנוכחיים. אם יהיה אירוע קיצוני יותר, 3.2 זו רק ההתחלה".

הצפי לשיווי משקל באזור 3.1-3.2 שקלים מהווה תפנית של ממש בשיח, בהתחשב בכך שרק לפני שבועות ספורים דובר על יעדים של 2.8 ואף 2.5 שקלים. אבל פרנק מדגיש שהתמונה עדיין מותנית בשתי נעלמים מרכזיים.

אז בעצם מחכים לריבית בארה"ב כדי לראות מה הכיוון של הדולר?
"מחכים גם למה שיאמר הנגיד ירון בהחלטת בנק ישראל. בנוסף, השאלה היא אם הייתה התערבות בשוק המט"ח גם ביוני. אם זה היה אירוע חד-פעמי - בסדר. אבל אם הייתה התערבות גם ביוני, יש כאן מסר מאוד משמעותי. זה חשוב מאוד כדי להסביר לשווקים שהגבול נחצה".

ומה קורה בינתיים לשחקנים שהובילו את התיסוף? כאן פרנק משרטט את סדר היציאה מהפוזיציות - ומי לדעתו יהיה הגל הבא.

מה קרה לפעילות של הספקולנטים?
"הם הראשונים שיצאו. ברגע שהתמונה התחילה להשתנות, הם היו הראשונים לצאת מהמשחק. זה היה הגל הראשון שהעלה את הדולר מ-2.8 ל-2.9 שקלים. לדעתי גם המוסדיים התחילו להגדיל אחזקות, האסימון נופל גם אצלם.

בשבוע שעבר ראינו שלושה ימי עליות בבורסה בארה"ב, והשקל כמעט לא התחזק. להערכתי, מה שקורה הוא שדווקא בכך שהם לא מכרו דולרים - הם הגדילו את החשיפה שלהם. הגל השני של העליות היה לכיוון ה-3 שקלים, והגל השלישי, מעבר לכך, יהיה גם כן מהכיוון של הגופים המוסדיים".

עוד ב-

הבורסה בחודש הגרוע מזה שנים: וזה מה שהמשקיעים עשו

לכתבה המלאה

השורה התחתונה של פרנק ברורה: מי שחזה את הצניחה מזהה עכשיו את תחילתו של המסע חזרה למעלה. אם הספקולנטים כבר יצאו והמוסדיים מתחילים לשנות כיוון, השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא רק מתי - ובאיזו עוצמה - יגיע הגל השלישי שיחזיר את הדולר אל מעל 3 שקלים.