כשל שוק: כשהכלכלה החופשית מפסיקה לעבוד

כולנו מאמינים בכוחות ההיצע והביקוש, אבל מה קורה כשהשוק לא מצליח לווסת את עצמו? על הסיבות שמאלצות את הממשלה להתערב ולהטיל רגולציה כדי להגן עלינו
מערכת ice | 
כלכלת שוק חופשי מבוססת על ההנחה ש"היד הנעלמה" תדאג לאזן בין קונים למוכרים בצורה היעילה ביותר ללא התערבות ממשלתית. עם זאת, ישנם מצבים רבים שבהם מנגנון זה קורס ולא מצליח להקצות משאבים באופן מיטבי וצודק, תופעה המכונה בפי הכלכלנים "כשל שוק". במצבים אלו, אם הממשלה לא תתערב, הציבור והכלכלה כולה ייפגעו באופן אנוש.
דוגמה קלאסית לכשל שוק היא תופעת המונופול. כשיש רק חברה אחת שמייצרת חשמל, מספקת מים או מפעילה נמל, אין לה שום תמריץ להוריד מחירים או לשפר את השירות, כי לצרכנים פשוט אין לאן לברוח. התוצאה הטבעית היא מחירים מופקעים ושירות גרוע שפוגעים ברווחת הציבור.
דוגמה נפוצה נוספת היא "השפעות חיצוניות שליליות", כמו זיהום אוויר. מפעל פלסטיק מרוויח הון ממכירת מוצרים, אבל הוא מזהם את הנחל הסמוך ופוגע בבריאות התושבים באזור. השוק החופשי לא מתמחר את הנזק הבריאותי והסביבתי הזה בתוך מחיר הפלסטיק. לכן, המדינה חייבת להתערב, להטיל קנסות על זיהום (כמו מס פחמן) או להגביל את הפליטות באמצעות רגולציה חמורה. הבנת כשלי השוק היא למעשה ההצדקה המרכזית לקיומה של ממשלה המתערבת בכלכלה.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה