השוק
8.5 מיליארד שקל ברבעון: מי הבנק שניצח את הרבעון השני?
הבנק הגדול במערכת הרוויח ברבעון 2.83 מיליארד שקל, אך דווקא שני הבנק הקטן יחסית בולט בתשואה להון. מאחורי המספרים המסחררים מסתתרת נקודת מפנה - ובחלק מהבנקים בעל השליטה גוזר נתח נכבד מהדיבידנד. מי הרוויח הכי הרבה, וכמה מזה שלכם?
עונת הדוחות של הבנקים הסתיימה, ומזרחי טפחות השלים את התמונה. השורה התחתונה מסחררת: חמשת הבנקים הגדולים גרפו יחד כ-8.5 מיליארד שקל רווח נקי ברבעון אחד בלבד. אבל מאחורי המספר העצום מסתתרים פערים גדולים בין השחקנים, מהפך קטן בצמרת, ושאלה שנוגעת ישירות לכיס: למי באמת מגיעים הרווחים האלה?
נתחיל מהדירוג לפי הרווח הנקי. לאומי תפס את המקום הראשון עם 2.83 מיליארד שקל, מעל הפועלים (2.49 מיליארד), שנחשב במשך שנים ליריבו על הבכורה. במקום השלישי מזרחי טפחות עם 1.43 מיליארד, אחריו דיסקונט עם 1.2 מיליארד, ולבסוף הבינלאומי, הקטן שבחמישייה, עם 583 מיליון שקל.
אבל רווח הוא רק חצי מהסיפור. התשואה להון, שמודדת כמה הבנק מרוויח ביחס להון שלו, מציירת תמונה אחרת. גם כאן לאומי מוביל עם 16.3%, אך צמודים אליו דווקא שני בנקים קטנים יותר: מזרחי טפחות והבינלאומי, שניהם עם 16%. הפועלים רשם 15% ודיסקונט 14%. כלומר, דווקא הבנקים הקטנים יותר מפיקים תשואה גבוהה מכל שקל הון, בעוד הגדולים נהנים בעיקר מהיקף.
מה משותף לכל הדוחות? שלושה קווים חוזרים. הראשון, שחיקת הריבית. בנק ישראל הוריד את הריבית מ-4% בתחילת השנה ל-3.5% ביולי, וכמעט בכל הבנקים הכנסות הריבית ירדו.
השני, הפיצוי: הבנקים קיזזו את השחיקה בזכות זינוק בהכנסות שאינן מריבית (עמלות ופעילות שוק הון), צמיחה אגרסיבית באשראי, בעיקר העסקי, והתייעלות מואצת מבוססת בינה מלאכותית. לאומי בלט כאן במיוחד, עם יחס יעילות של 24.7% בלבד, מהטובים בעולם.
השלישי, המס המיוחד על הבנקים, שגרע מכל אחד מהם מאות מיליוני שקלים ולחץ את התשואה כלפי מטה.
וכאן החלק שנוגע לחיסכון שלכם. כל חמשת הבנקים מחלקים כמחצית מרווחיהם כדיבידנד ורכישה עצמית, סכומים אדירים שזורמים אל בעלי המניות. ומכיוון שמניות הבנקים הן מהמשקל הכבד ביותר במדדי תל אביב, הן יושבות כמעט בכל קרן פנסיה, גמל והשתלמות, כך שחלק מהרווחים חוזר אליכם דרך החיסכון ארוך הטווח.
אלא שכאן טמון הבדל מהותי. בפועלים, בלאומי ובדיסקונט אין גרעין שליטה, ולכן הדיבידנדים מתחלקים במלואם לציבור המשקיעים. לעומתם, בשני בנקים יש בעל בית פרטי שגוזר נתח נכבד: הבינלאומי נשלט בידי משפחת בינו בראשות צדיק בינו, ומזרחי טפחות בידי אייל עופר ומשפחת ורטהיים, שמחזיקים יחד מעל 41% מהמניות. כך, מתוך הדיבידנד של מזרחי למשל, כ-300 מיליון שקל יזרמו ישירות לבעלי השליטה.
השורה התחתונה למשקיעים: הבנקים הם עדיין מכונת רווח אדירה, אבל 2026 היא כנראה נקודת המפנה. כמעט בכל הבנקים הרווח כבר לא צומח כמו קודם, וחלקם אף רשמו ירידה - והסיבה זהה, הריבית שיורדת.
עוד ב-
ככל שבנק ישראל ימשיך להוריד אותה, המרווחים ימשיכו להיסחט, והבנקים יידרשו להישען יותר ויותר על צמיחה, יעילות והכנסות שלא מריבית כדי לשמר את הקצב. הרבעון הזה, אולי האחרון של עידן הריבית הגבוהה, הוא הזדמנות טובה להבין מי מהם ערוך לכך טוב יותר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
