בשוק ההון, לפעמים הכיוון של הכסף מספר סיפור הפוך מהכותרות. השבוע, שתי מניות השבבים שהיו בין הכוכבות הגדולות של הבורסה בתל אביב, ופרסמו תוצאות מצוינות, דווקא הובילו את דירוג מכירות הנטו של המשקיעים הזרים.

תזכורת: "מכירות נטו" אינן בריחה מהמניה, אלא ההפרש בין מה שהזרים מכרו בה למה שקנו. כשיותר מהם מצמצמים פוזיציה מאשר מגדילים, נוצרת מכירת נטו, אינדיקציה לכיוון שאליו נוטה הכסף הזר.

בראש המכירות, טאואר סמיקונדקטור עם 59.8 מיליון שקל, השבוע השני ברציפות שבו היא בצמרת המכירות. לצידה, במקום השלישי, נובה עם 40.76 מיליון שקל. הפרדוקס בולט: טאואר דיווחה על תוצאות שיא ברבעון השני, ונובה רשמה הכנסות של כ-225 מיליון דולר. אז למה למכור?

התשובה מגיעה מעבר לים. השבבים בוול סטריט ספגו מימוש חד, כשמדד השבבים האמריקאי איבד כמעט 8% בשבוע בודד, ואפילו דוח מצוין של אנבידיה לא מנע ירידה של כ-5% במניה. אחרי ראלי אדיר שנשען על גל הבינה המלאכותית, מתחיל השוק לחשוש שמחירי מניות השבבים גבוהים מדי. הזרים, שמחזיקים בטאואר ובנובה, פשוט מקבעים רווחים לפני שהמומנטום מתהפך. זה לא איתות שלילי על החברות עצמן, אלא על התמחור שהפך מתוח.

מעבר לשבבים, בולטות שתי תנועות נוספות. מניית הבורסה לניירות ערך עצמה ספגה מכירות נטו של 41.41 מיליון שקל. חברת הביטוח כלל נמכרה ב-37.37 מיליון שקל, המשך ללחץ המכירות שהזרים מפעילים על סקטור הביטוח כבר שבועות.

חברות הביטוח רגישות במיוחד לשוק ההון, שכן חלק ניכר מרווחיהן מגיע מתשואות ההשקעות שהן מנהלות, ולכן הן מתנהגות לא פעם כמו אופציה על השוק. נאייקס, חברת הפינטק והתשלומים, סוגרת את החמישייה עם 35.7 מיליון שקל.

מהנתונים של המשקיעים הזרים עולה כי הם יוצאים מהשבבים היקרים ומהביטוח, ונכנסים לבנקים ולטבע. זו לא הצבעת אי אמון בכלכלה הישראלית, אלא ניהול סיכונים: מעבר ממניות "צמיחה" יקרות, שרגישות לסנטימנט הגלובלי, אל מניות "ערך" יציבות שמחלקות דיבידנד.

עוד ב-

האנליסט היחיד שממליץ למכור את אנבידיה: "אף אחד לא יתרגש"

לכתבה המלאה

הלקח לחוסך הישראלי חשוב: מניות כמו טאואר ונובה יושבות בקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות של רובנו, ותנודות כאלה משפיעות על השווי שלהן. וכשמניה זינקה חזק על גל טרנד עולמי, גם דוח שיא לא תמיד מספיק, כי מה שקובע הוא לא רק כמה הדוח טוב, אלא כמה כבר תומחר לתוך המחיר.