השוק
החלטת הריבית בארה״ב מתקרבת: זה הנתון שיכריע
סקירה שבועית של "פסגות" חושפת כי נתוני התעסוקה החזקים בארה״ב טרפו את הקלפים לקראת החלטת הריבית, וכעת כל העיניים נשואות לנתון האינפלציה שיכריע את המהלך הבא של הפד
סקירה שבועית של בית ההשקעות "פסגות" מצביעה על כמה מגמות כלכליות משמעותיות בארה"ב ובישראל, כאשר בשתי המדינות נרשמים פערים מעניינים בין הנתונים המרכזיים לבין ההתנהגות בפועל של משקי הבית והשווקים.
בארה"ב, דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט הפתיע לטובה והציג התאוששות משמעותית בשוק העבודה. לפי הסקירה, המשק האמריקאי הוסיף 162 אלף משרות במהלך החודש, הרבה מעבר לתחזיות המוקדמות שעמדו על כ-50 אלף משרות. גם נתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. נתון יולי, למשל, עודכן מעלייה של 21 אלף משרות בלבד, לאחר שבתחילה דווח על ירידה של 23 אלף.
כתוצאה מהתיקונים, הממוצע של תוספת המשרות בשלושת החודשים האחרונים עלה מ-38 אלף ל-71 אלף משרות. הממוצע לחצי שנה הגיע ל-107 אלף משרות, הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2024.
גם נתוני משקי הבית הציגו תמונה חיובית יחסית. שיעור האבטלה עלה מעט ל-4.14%, לעומת 4.09% ביולי, אך בפסגות מגדירים את העלייה הזו כחיובית יחסית, משום שהיא נבעה בין היתר מהתרחבות כוח העבודה. התעסוקה לפי סקר משקי הבית זינקה ב-569 אלף, כאשר מספר המשרות המלאות גדל ב-735 אלף, לצד ירידה במשרות החלקיות.
עם זאת, בתוך הנתונים החזקים מסתתר שינוי משמעותי בשוק העבודה. ענף המידע והתקשורת ממשיך לאבד משרות, בניגוד למגמות החיוביות בענפי הפנאי, הבנייה, התעשייה, החינוך והבריאות. בפסגות מציינים כי מדובר בעדות ברורה יותר להשפעת הבינה המלאכותית על הביקוש לעובדים, כאשר תהליכי אוטומציה ושימוש גובר בכלי AI עשויים לשנות את מבנה התעסוקה בענפים מסוימים.
במקביל, השכר בארה"ב ממשיך לגדול בקצב מתון יחסית. השכר עלה באוגוסט ב-0.3%, והקצב השנתי עומד על 3.1%. מבחינת הבנק הפדרלי, מדובר בנתון משמעותי, שכן קצב עלייה גבוה בשכר עלול להגדיל את הלחצים האינפלציוניים.
לפי הסקירה, נתוני התעסוקה מעניקים לפדרל ריזרב מרחב להמשיך במדיניות הריבית הנוכחית. תשומת הלב עוברת כעת לנתוני האינפלציה הקרובים, ובעיקר למדד המחירים לצרכן בארה"ב, שעשוי להיות גורם מרכזי בהחלטת הריבית הקרובה.
לכך מצטרף גם הממד הפוליטי. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך להפעיל לחץ פומבי על הפד במטרה להביא להפחתת ריבית. בפסגות מעריכים כי דווקא הלחץ הזה עלול לייצר תוצאה הפוכה, כאשר הבנק המרכזי עשוי להעדיף קו ניצי יותר כדי להדגיש את עצמאותו.
בישראל, התמונה שונה אך גם כאן מופיע פרדוקס מעניין. השכר הממוצע עלה ביוני ל-15,218 שקל, לעומת 14,263 שקל במאי. מדובר בקצב גידול שנתי של 7.7%, בעוד שהשכר הריאלי עלה בקצב שנתי של 5.9%, לעומת 4.6% בחודש הקודם.
אלא שהעלייה בהכנסות אינה מתורגמת במקביל לעלייה בצריכה. נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על האטה בקצב ההוצאות של הישראלים. בין מאי ליולי גדלו הרכישות ב-2.2% בלבד, לעומת 5.2% בין פברואר לאפריל.
ההאטה מורגשת גם בענפים שונים. ההוצאה על מזון ומשקאות, כולל מסעדות ומשלוחים, ירדה ב-0.8%, בעוד שההוצאה על מוצרי תעשייה כמו ביגוד, ריהוט ומוצרי חשמל צמחה בקצב מתון יותר של 5.3%. בפסגות מעריכים כי המגמה המרוסנת בצריכה הפרטית צפויה להימשך לפחות עד סוף השנה.
המשמעות עבור המשקיעים אינה אחידה. בארה"ב נדרש מעקב הדוק אחר נתוני האינפלציה וההתפתחויות בשוק העבודה, לצד בחינה של השפעת הבינה המלאכותית על ענפי הטכנולוגיה והמידע. בישראל, ההאטה בצריכה עשויה להכביד על חברות קמעונאות וחברות הפועלות בתחומי המזון, המסעדות, מוצרי החשמל וההלבשה.
עוד ב-
בסופו של דבר, הסקירה מציגה שתי תמונות כלכליות מורכבות. בארה"ב שוק העבודה מפגין עוצמה שמקשה על הפחתת ריבית, אך במקביל ה־AI משנה את הביקוש לעובדים. בישראל השכר עולה במהירות, אך משקי הבית אינם ממהרים להגדיל את ההוצאות. אם מגמת ההתמתנות בצריכה תימשך, היא עשויה לחזק את ההערכה כי בנק ישראל יוכל להמשיך בתהליך של הקלות מוניטריות, ככל שנתוני האינפלציה יאפשרו זאת.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
