התחלואה הגוברת בנגיף הקורונה בשבועות האחרונים מובילה את הממשלה להטלת סגר על כ-30 ערים 'אדומות', במטרה להוריד את היקף הנדבקים. במידה והמהלך לא יוביל לירידה, לא תהיה לממשלה ברירה אלא להכניס את המדינה שוב לסגר כולל, מה שיוביל לפגיעה אנושה בכלכלה.

תחזית שפרסם לאחרונה בנק ישראל העריכה כי המשך הסגר יוביל לצמיחה שלילית של עד 7% עד סוף השנה. כעת, עם הסכנה הגוברת לסגר נוסף, מפרסם בית ההשקעות מיטב דש תחזית קודרת, לפיה הטלת הסגר תוביל לתרחיש הפסימי של בנק ישראל.

בסקירה, עליה חתום הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, אלכס זבז'ינסקי, נכתב כי  עלייה בתחלואה ואיומי הסגר עלולים להסיט את הצמיחה מתוואי התאוששות. התחזית לצמיחת התמ"ג של בנק ישראל לשנת 2020 נמצאת בטווח בין 4.5%- ל-7%- וכעת עולה הסיכון להתפתחות לפי התחזית הפסימית יותר.

למרות שתחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2020 כמעט לא השתנתה בין יולי לאוגוסט (ממוצע בין התרחיש האופטימי לפסימי), בנק ישראל העלה משמעותית את התחזית לגירעון לשנים 2020-2021. גם בתרחיש האופטימי הגירעון צפוי להיות גבוה לפי התחזית המעודכנת ממה שחזה ביולי. לפי התחזיות ביולי, בהתאם לתחזית של הגירעון והצמיחה כשיעור מהתמ"ג שפרסם בנק ישראל, הגירעון המצטבר ב-2020-2021 היה צפוי להסתכם ב-257 מיליארד שקל. לפי התחזית שפרסם באוגוסט, הגירעון צפוי לעמוד על כ- 294 מיליארד שקל בתרחיש האופטימי וב-353 מיליארד שקל בתרחיש הפסימי.

סכנה לאגרות החוב הממשלתיות
עוד הובא בסקירה כי עלייה בגירעון תוביל לעלייה בגיוסי חוב של הממשלה. כפי שנכתב, בתקופה האחרונה שוק האג"ח הממשלתי נהנה מרכישות מאסיביות של המוסדיים, כאשר בחודשים יוני ויולי הם רכשו אג"ח ממשלתי בסכום של יותר מ-9 מיליארד שקל נטו, רכישה דו-חודשית הגדולה בהיסטוריה. כמו כן, שוק האג"ח נהנה מכניסת כספי המשקיעים הזרים בזכות ה-WGBI. להערכתנו, הן רכישות המוסדיים והן הזרים צפויות לקטון.  

על כן, עלייה בצרכי גיוס, איומי הסגר, היעדר תקציב מאושר ועזיבת הבכירים במשרד האוצר מעלים סיכון לשוק האג"ח המקומי. למרות הרכישות של בנק ישראל, לאוצר יהיה קשה לעמוד בקצב הגיוסים הגבוה בשוק הראשוני ללא ירידה במחירי אגרות החוב.