כלכלני בנק הפועלים מעריכים שהסיכון הגדול של הכלכלה המקומית נמצא בחוסר היציבות הפוליטית וככל שלא תוקם ממשלה יציבה נראה המשך מגמת עליית התשואות. בבנק ישראל, כותבים כלכלני הפועלים, ימשיכו לבחון את עליית התשואות ובדומה לפעולת הפדרל ריזרב, ככל שעליית התשואות תנבע מהיסטריה - הבנק יתערב באגרסיביות וככל שמדובר בעליית תשואות שהיא כלכלית טהורה - הבנק ישאר מחוץ למשחק.

"הסרת המגבלות מפעילות המסחר הביאה לזינוק חד ברכישות של ביגוד, ריהוט וציוד לבית, לרמה שגבוהה ביותר מ-50% מזו שלפני התפרצות הקורונה. המזומן שבידי הציבור גדל בקצב מהיר. ב-12 החודשים האחרונים עלתה כמות המוזמנים במחזור בכ-23%. גידול מהיר במזומן נצפה גם במדינות אחרות, בארה"ב 17% ובאירופה 12%.

"יומיים לפני הבחירות, השווקים מעדיפים הכרעה. הממשלה שתקום תצטרך די מהר לקבל שורה של החלטות וביניהן גם כמה החלטות פחות פופולריות, כמו הקשחת התנאים לקבלת החל"ת, ובשלב מאוחר יותר גם אישור תקציב וצעדים להקטנת הגירעון. העלייה בסביבת האינפלציה שאנו רואים בחודשים האחרונים היא בעיקר פיצוי על ירידות המחירים בתקופות הסגר ויבוא אינפלציה מהעולם.

"הסביבה העולמית לא "מענישה" היום ממשלות שמגדילות חובות, ואם נוסיף לזה סיכון לאי-יציבות פוליטית שמקשה על קבלת החלטות, אפשר להבין מדוע גם בישראל הציפיות לאינפלציה עלו". כותבים כלכלני הבנק.

"בנק ישראל לא יפעל כמו הבנק המרכזי של אירופה ויאיץ את רכישות האג"ח על מנת לבלום את עליית התשואות, אלא יותר כמו הפד האמריקני שבוחן אם עליית התשואות היא "מוסדרת" (orderly), כלומר שאין פאניקה שגורמת למכירה מהירה של אג"ח". 

"אנו מעריכים" כותבים בבנק הפועלים "כי בחודשים הקרובים נמשיך לראות מדדי מחירים גבוהים גם ביחס לעונתיות, וזאת בהשפעת הגורמים שציינו. הלמ"ס תשוב למדוד בקרוב סעיפים כמו מלונות, תרבות, אירועים ולבסוף גם נסיעות לחו"ל. כל אלו צפויים להתייקר.

"אנו מעריכים שהאינפלציה ב- 2021 תגיע ל- 1.5%, ול-1.1% ב-12 החודשים הקרובים. השאלה החשובה יותר היא האם האינפלציה תתגבר בשנים הבאות, כי הרמה ב-2021 עדיין תהיה נמוכה כנראה אפילו ממרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל.

"הסיכון הייחודי שיש לישראל כרגע הוא פוליטי – אם תוצאות הבחירות לא יאפשרו הקמת קואליציה יציבה, אנו עשויים לראות את התשואות ממשיכות לעלות".