דוח בנק ישראל לשנת 2020 שהתפרסם היום (רביעי) מנתח את מצבה של הכלכלה הישראלית לאחר שנת משבר. למעשה בנק ישראל מרכז את הדברים שאמרו בכיריו במשך השנה כולה ונראה כי חלחלו היטב לציבור.

בראש ובראשונה אומרים בבנק ישראל כי יש גבול לכמה ניתן לצמצם את הוצאות הממשלה כשיכול להיות שבנקודה מסוימת יהיה צורך לאזן בין צמצום הוצאות להעלאת מסים. "עם היציאה מהמשבר תידרש התאמה משמעותית של המדיניות הפיסקלית כדי להבטיח תוואי פוחת על פני זמן של יחס החוב הציבורי לתוצר".

"לשם כך לא יהיה די בדעיכת ההוצאות המיוחדות הקשורות למשבר. הגירעון המבני הגדול והמתרחב ערב המשבר מלמד כי תתחייבנה התאמות נוספות. לנוכח רמתה הנמוכה יחסית של ההוצאה הציבורית האזרחית (ללא ריבית) והפחתת שיעורי המס בשנים שקדמו למשבר, וכן למטרת מימון החוב, אשר תפח במהלכו, ייתכן שיעלה הצורך בבוא העת גם להעלאה של שיעורי המס" כותבים בבנק.

בבנק ישראל מתייחסים גם להיעדר תקציב מדינה מסודר וקובעים כי יש צורך לחזור למסגרת תקציבית שתשמור על אמור המשקיעים בממשלה. נזכיר כי ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, לא הסכים להעביר תקציב מדינה מסודר כדי למנוע קיומו של הסכם הרוטציה בינו לבין בני גנץ, מה שגרם לפגיעה כלכלית בישראל. "על המדיניות הפיסקלית לשוב ולהתנהל במסגרות סדורות ובהתאם לכללים פיסקליים ארוכי טווח כדי לשמר את אמינותה לאורך זמן ולתמוך בתהליכים של קביעת סדרי עדיפויות".

באשר לשוק העבודה הרי שבבנק ישראל הפנימו את המצב בו נטענו טענות נגד מי שמקבל דמי חל"ת לפיהן רבים אינם מעוניינים לשוב לעבודה כדי ליהנות מתשלום מהמדינה במקום לעבוד ולקבל שכר בתמורה לעבודה. "רבות מהתוכניות שהופעלו בעת המשבר נתנו עדיפות לשיקולי הסיוע והפיצוי על פני שיקולי יעילות ותמריצים. בעת היציאה מהמשבר חשוב יהיה להפסיק תוכניות אלה או לצמצמן ולהתאים את מאפייניהן כך שהם לא יפגעו בתמריץ לעבוד ולא ינציחו את קיומם של עסקים לא יעילים.

"חשוב להתאים את קצב הסגת התוכניות לקצב ההתאוששות, בשל הנזקים הכרוכים בהקדמה או בעיכוב של הסגה זו. בחלק מהתוכניות כבר הוטמעו מנגנונים מסוג זה, כגון התניית דמי האבטלה בשיעור האבטלה במשק והתניית הסיוע לעסקים בשיעור ירידת הפדיון" כותבים בבנק.