נאום ביידן הלילה בקונגרס והפרסום מוקדם יותר של הפד על הכוונה להמשיך לתמוך בכלכלה המקומית מתקבלים באמון רב בקרב המשקיעים בוול סטריט. שני דברים אנחנו רואים היום בשווקים והם: עלייה בחוזים על מדדי המניות ועליית תשואות האג"ח לרמה של 1.65%.

ננסה לרגע להסביר את התהליך שאנחו צופים בו בימים האחרונים: הממשל האמריקאי מתכוון להזרים סכומים משמעותיים של כסף (6 טריליון דולר) בשלוש תוכניות שונות שמשמעותן חד היא: השקעות ענק בתשתיות, השקעות ברווחת מעמד הבניים והשקעות במיעוטי יכולת - כל אלה אמורים להגדיל את הביקושים בארה"ב (ואולי אף בעולם כולו), להגדיל את הצריכה הפרטית וליצור בסיס לצמיחה עתידית.

אם אכן מדובר בתוכניות שיצאו לפועל, אפילו לא במלואם אלא בחלקם הארי, הרי שיש כאן תמריץ של המשקיעים להצטייד במניות, בטח על רקע הריביות הנמוכות והתשואות הזעומות שמשלות אגרות החוב. התהליך הזה יוצר גלגל שראשיתו במכירת אגרות חוב ורכישה במקומם של מניות, זה יוצר לחץ לעליית התשואות כשהשאלה הגדולה היא איפה תיווצר נקודת האיזון בה תשואות האג"ח יעלו לנקודה בה הן יתנו תשואה שתקרוץ למשקיעים.

נכון לימים טרום הנאום של ביידן, העריכו מנהלי השקעות בולטים בישראל שמנתחים את השוק האמריקאי באופן שוטף, כי נקודת האיזון נעה בטווח של 2% עד 2.25% במונחי תשואות האג"ח הממשלתיח האמריקאי ל-10 שנים. כלומר, בתשואות ממשלתיות כאלה, נצפה לאזור ה-3% בקונצרני המדורג - מעבר לך, הם אמרו, עלול שוק המניות לחטוף זעזוע, כלומר שהתשואות יהיו מספיק גבוהות כדי שיהיה כדאי לממש רווחים במניות ולהעביר אותם לאג"ח.