הסכסוך בין ארה״ב לאירופה, סביב שיוכה של גרינלנד, הולך והופך למבחן של יציבות כלכלית ויציבות שוקי ההון. ארה״ב הבהירה את תביעתה לגרינלנד. עם זאת, גרינלנד היא (ונכון לעכשיו נותרת) ישות אוטונומית במסגרת ממלכת דנמרק. 

במטרה להגביר את הלחץ, הוטלו מכסי עונשין על מדינות אירופיות, אשר יחד עם דנמרק מתנגדות לסיפוח גרינלנד על ידי ארה״ב. ארה״ב שואפת לרכוש את גרינלנד או לספחה. על פי דיוויד קול, הכלכלן הראשי של בנק "יוליוס בר", בתגובה למכסי העונשין שהטילה ארה״ב, האיחוד האירופי מאיים לנקוט צעדי תגמול באמצעות הטלת מכסים על סחורות אמריקאיות וכן שוקל השעיה של הסכם הסחר שנחתם בשנה שעברה.

 כמו כן, חוזר לדיון השימוש ב״מכשיר האיזון״ של האיחוד האירופי, המאפשר הטלת מכסים נוספים והגבלות על השקעות. לפיכך, הסלמת הסכסוך סביב גרינלנד משפיעה יותר ויותר על יחסי הסחר, ובכך בוחנת את חוסנם של שוקי ההון ושל הכלכלה. 

עבור כלכלת אירופה, המשמעות היא החמרה נוספת בתחזיות היצוא, לצד התחזקות הביקוש המקומי – מגמה שמחזקת את הכיוון שנרשם עד כה. בשוקי ההון, הנכונות להכיל אי־ודאות גיאו־פוליטית נראית כמי שגדלה באופן משמעותי. עם זאת, הסכסוך המחריף נתפס כגורם משבש. האסטרטגיה האמריקאית, המבוססת על הסלמה גיאו־פוליטית ומדיניות סחר ממוקדת במטרה להשיג הסכם המיטיב עמה, תורמת לעלייה בסובלנות של השווקים הפיננסיים כלפי עימותים גיאו־פוליטיים.

חידוש האיומים מצד ארה״ב להטיל מכסים שיבש פתיחה חיובית יחסית של השנה עבור נכסי סיכון גלובליים. הצעתו של הנשיא טראמפ להטיל מכס נוסף של 10% על קבוצת מדינות אירופיות החברות בנאט״ו מסמנת הסלמה ברורה במתיחות סביב גרינלנד. 

מניות אירופיות ספגו לחץ בתחילת השבוע, כאשר מדד Stoxx Europe 50 ירד ב־1.5% נכון לאמש. יצואנים ומדדי סחר כגון רכב, יוקרה, כימיקלים וחלק מהתעשיות ספגו את עיקר הלחץ, בעוד שמניות בתחום הביטחון ומדדי אג״ח הממוקדים בשוק המקומי סיפקו מקלט יחסי. 

החוזים העתידיים על מניות מצביעים על המשך ירידות גם היום, עם חזרת המשקיעים האמריקאים לשווקים לאחר חופשת יום שני. אף שהסיכון למימושי רווחים נוספים בטווח הקצר נותר גבוה – שכן מניות אירופיות עדיין נסחרות ברמות שיא והוולאטיליות קרובה לשפל מחזורי – אין אנו מצפים לחזרה על הירידה החדה שנרשמה לאחר “יום השחרור” (Liberation Day), אז ירד מדד Stoxx Europe 50 בכ־13%. 

רבים מהסקטורים האירופיים החשופים לסחר עדיין מצויים בחסר החזקות (under-owned) ונסחרים ברמות נמוכות משמעותית מרמות השיא שלפני יום השחרור, במיוחד בענפי הרכב והכימיקלים – מה שמפחית את הסיכון לדה־ריסקינג כפוי הנובע ממבנה הפוזיציות. 

במקביל, הרקע הפוליטי בארה״ב השתנה באופן משמעותי, עם דגש גובר על הגנה על כוח הקנייה של הצרכנים לקראת מחזור הבחירות, מה שהופך הסלמה רחבה של מכסים – כזו שתזין ישירות את האינפלציה – לפחות מקובלת ופחות סבירה, לדעתנו.

 בנוסף, אי־הוודאות המשפטית סביב יכולת הממשל להסתמך על סמכויות חירום בתחום הסחר – ובפרט ההכרעה הצפויה של בית המשפט העליון בנוגע לשימוש ב־IEEPA – מהווה מגבלה נוספת ומגדילה את הסבירות שכל צעדי מכס יידחו, ירוככו או ייושמו באופן סלקטיבי יותר. 

עוד ב-

משקיעים בענקית השבבים הזו? מנייתה זינקה בכ-60% בשנה האחרונה

לכתבה המלאה

ברמה רחבה יותר, האירוע מדגיש את העלות ההולכת וגדלה של חוסר הוודאות במדיניות האמריקאית, ומחזק את הנטייה ההדרגתית של מקצי הון גלובליים לגוון השקעות ולהתרחק מנכסים אמריקאיים. עבור אירופה – לצד יפן וחלק משווקי הכלכלה המתעוררת – מגמה זו מצביעה על רקע יחסי חיובי בטווח הבינוני־ארוך, גם אם הדרך לשם צפויה להיות תנודתית.