בריאות

המלצת המומחים לחופשת הקיץ: אימוני כוח כבר בגילאי היסודי

החופש הגדול הוא תקופה אהובה על בני נוער. סוף סוף אפשר לנוח, לקום מאוחר, לטייל ולבלות עם חברים. אבל לצד ההנאה, החופש מביא איתו גם אתגרים לא פשוטים בשמירה על אורח חיים פעיל ובריא
מערכת ice | 
גובה (צילום shutterstock)
היעדר שגרה, עלייה בזמן מסכים, צריכה מוגברת של ג'אנק פוד ופחות תנועה. כל אלה עלולים להשפיע לרעה על הבריאות הגופנית והנפשית. החדשות הטובות הן, שבאמצעות כמה צעדים פשוטים, ניתן לעבור את הקיץ עם אנרגיה, חיוניות וגם הנאה - מבלי לוותר על הבריאות. כך כותבים דני זלבסקי, אלעז יוסף וד"ר איתי גולדפרב.
שמירה על שגרת ארוחות
גם אם שעות השינה משתנות, חשוב לא לדלג על ארוחות עיקריות, גם אם קמים מאוחר. ארוחות מסודרות עשויות לסייע במניעת אכילה מופרזת במהלך היום ושומרת על האיזון האנרגטי-מטבולי והורמונלי הנדרש.
תזונה מגוונת
מומלץ תזונה מגוונת ובהתאמה אישית לפרופיל הרפואי, העדפות, צרכים ורמת הפעילות הגופנית. במידה ויש קושי בהתאמת תפריט תזונה שכזה אז מומלץ לפנות לאנשי מקצוע רלוונטיים. ככלל עדיף תמיד לנקוט בשיטות תזונה שמעודדות צריכה של מזונות לא מעובדים, בצורתם הטבעית והגולמית. הכנת מזון ביתית תמיד תהיה עדיפה על צריכת מזון מתועש.
בחירה בנשנושים בריאים
בחופשת הקיץ, בני נוער נוטים לבלות יותר זמן בבית ולשנות את שגרת יומם - מה שלעיתים מוביל לעלייה בצריכת ממתקים וחטיפים עתירי סוכר, מלח ושומן. צמצום הצריכה של מזונות אלו חשוב במיוחד בתקופה זו, שכן הם תורמים לעלייה במשקל, לעייפות ולפגיעה בריכוז, ואף עלולים להחמיר נטייה לאקנה ולבעיות עיכול. נסו לעודד נשנושים בריאים יותר: פירות טריים, ירקות, יוגורטים טבעים, אדממה (פולי סויה), גרגירי חומוס או חופן אגוזים הם דוגמאות שאפשר להוסיף לצלחת ויכולים לשמור על תחושת שובע וערנות.
שתיית מים
המים שהם השתייה הבריאה ביותר - הם מרווים, תורמים לתפקוד תקין של הגוף, לא מכילים סוכר או קלוריות ריקות, ונחוצים בכמויות גדולות בקיץ. אפשר לגוון את השתייה על ידי הוספת נענע, פלחי לימון, תפוז או מלפפון למים - ללא סוכר או ממתיקים מלאכותיים.
ממה רצוי להימנע
  1. משקאות ממותקים (כולל מיצים) כמו קולה, מיצים תעשייתיים, "תה קר", ואייס-קפה ממותק - מכילים כמויות גדולות של סוכר, שעלולות לגרום להשמנה, בעיות שיניים, סוכרת ולירידה באנרגיה.
  2. משקאות אנרגיה (כמו רד בול XL, Monster, ועוד), אינם מיועדים ואינם מומלצים לבני נוער - מכילים קפאין גבוה, חומרים ממריצים וסוכר, ועלולים לגרום לבעיות בלב, בלחץ הדם ובשינה.
  3. משקאות 'דיאט' למיניהם אינם מכילים סוכר או קלוריות, אך הממתיקים המלאכותיים  בכמויות גדולות עלולים להשפיע על הרכב חיידקי המעי, לעודד תשוקה למתוק, ולהוביל לבעיות מטבוליות.

ניהול המזון המהיר - ג'אנק פוד
מזון מהיר עתיר פחמימות מעובדות ומזון מטוגן קשורים להפרעה בשמירה על המשקל ומדדי בריאות מיטביים. מומלץ להגביל את הצריכה למינימום, תוך העדפה למקורות עשירים בחלבון (עוף, דגים, בשר, טופו)  או מזון גולמי (מלא), שאינו מטוגן בשמן.
מודעות לאכילה רגשית
רגשות כמו שעמום או לחץ עלולים להוביל לאכילה מתוך הרגל. יש לעודד שיח פתוח ולהציע פעילויות חלופיות. אחת האפשרויות היא תוספת פעילות או תרגילי כושר גם מספר דקות לפני האכילה. דרך אחרת היא לסיים את היום בהליכה או בילוי עם חברים (גם בשעות הערב-לילה) לפחות 40 דקות לאחר האכילה ולפני זמן השינה.
עידוד פעילות גופנית
ארגון הבריאות העולמי, ממליץ על 60 דקות ביום לפחות של אימון גופני בעצימות מתונה עד בינונית. אין חובה לעשות ספורט תחרותי ייחודי - גם טיול, רכיבה על אופניים או משחקי כדור נחשבים. שילוב פעילות אהובה, חוגים, סדנאות או תרגול מהנה, עשויים להגביר את המוטיבציה להתמיד בפעילות גופנית כשגרה. פעילות גופנית עם חברים מחזקת לא רק את הבריאות הפיזית אלא גם את התמיכה החברתית והנפשית.
דרכים נוספות לעודד פעילות
  • במסגרת "שעות המסך המוגבלות" לעודד משחקים אינטראקטיביים שדורשים תנועה, לדוגמה Nintendo Switch עם Ring Fit או Just Dance, או פשוט ריקודים מול טיקטוק/רילס.
  • לשלב פעילות גופנית בתוך "משימות" יומיומיות: שליחויות על אופניים או ברגל (לסופר, לדואר, לחברים).
  • אביזרים שיכניסו תנועה לבית: חבל קפיצה, טרמפולינה קטנה, כדור כוח, טבעות, או רצועות.
בנוסף, אימוני התנגדות (כוח), גם בחדר כושר, תורמים רבות לניהול הרגלי החיים, הגברת החוסן הגופני והנפשי, חיזוק הביטחון והדימוי העצמי והמסוגלות החברתית החיוניים מאוד בגיל ההתבגרות (5-8). מומלץ להתאמן לפחות שני אימונים כוח, תוך התקדמות הדרגתית בין 1-4 סטים לקבוצת שריר, 10-15 חזרות (במיוחד בתחילת הדרך), עם כ-2 דקות התאוששות בין הסטים, ללא כשל שריר או תשישות וכאב.   
צמצום שעות מסך
זמן מסכים ממושך נקשר לבעיות שינה, ירידה בפעילות גופנית ושינויים במצב הרוח. חשוב לקבוע זמנים מוגדרים לשימוש במסכים ולשלב פעילויות אחרות: תחביבים, טיולים, קריאה. מומלץ לשים לב לזמני צפייה במסכים, בתרבות עודף היושבנות וההתמכרות הנלוות להרגלים שליליים אלו. אחת הדרכים להתמודדות היא לקצר את זמן הישיבה מול מסכים ולעודד הפסקות כל שעה או שעתיים, במיוחד כאשר מדובר בשימוש לא לימודי.
חשיבות השינה
שעות השינה בחופשת הקיץ משתבשות. היום לפעמים הופך ללילה. לצד הבנת המציאות, חשוב להכיר בתרומה הבריאותית של שינה עמוקה ורצופה, בחדר חשוך וקריר. ההמלצה הרווחת היא שינה של 8-10 שעות בלילה עבור בני נוער (במיוחד הפעילים גופנית). שינה טובה חיונית לריכוז, מצב רוח ותפקוד כללי. שמירה על שעת שינה והשכמה עקבית מסייעת לאיזון יומיומי. ולבקרה מטבולית והורמונלית של הרכב הגוף וההשלכות של חסר שינה על הרגלי תזונה לקויים וחוסר בקרה על העלייה במסת השומן.
לסיכום, נסו ליצור שגרה גמישה ובריאה
יצירת שגרה ברורה - אך גמישה - תסייע לשמור על אורח חיים בריא. פעילות גופנית בבוקר, זמן מסך מוגדר, ארוחות משפחתיות ושעת שינה מסודרת. כך ניתן ליהנות מהחופש הגדול בצורה בטוחה ובריאה.
יתר על כן, שגרה גמישה מאפשרת גם מקום להתנסות, סקרנות וחוויות חדשות. חשוב לאפשר לבני הנוער לפתח עצמאות בבחירת הפעילויות והתחביבים שלהם, מתוך מסגרת ברורה של הרגלים בריאים. תחום ה-Wellness כולל לא רק בריאות פיזית, אלא גם בריאות רגשית וחברתית: טיפוח קשרים חברתיים, פיתוח מיומנויות תקשורת, עידוד ביטוי עצמי והבעת רגשות.
בנוסף, חשוב לעודד תחושת מטרה אישית והתמקדות בהשגת יעדים קטנים, שכן אלו מחזקים את תחושת המסוגלות העצמית ומפחיתים מתחים גם במהלך חופשת הקיץ, וההיערכות לשנת הלימודים הבאה והשינויים שחלים בה בעלייה בשכבת הגיל, מעבר בין מוסדות או מקום מגורים.
הורים יכולים לשמש מודל חיובי על ידי שילוב עקרונות ה-Wellness ביומיום. לדוגמה, הקפדה על פעילות גופנית ואימוני כושר גם בעצמם, אכילה משותפת, שיחות פתוחות בנוגע לתחושות ולקשיים, וכן עידוד לשאול שאלות ולגלות סקרנות. באמצעות שילוב הרגלים אלה, ניתן להעצים את בני הנוער לחופש גדול מהנה, בריא ומספק - פיזית, רגשית וחברתית.
פרטי המחברים:
דני זלבסקי MSc RD פיזיולוג מאמץ ודיאטן קליני, מלר"מ איכילוב, ואסותא מרכזים רפואיים
אלעז יוסף M.P.E פיזיולוג מאמץ במרכז רפואי "שמיר" ("אסף הרופא") ובאסותא מרכזים רפואיים.
ד"ר איתי גולדפרב (PhD) פיזיולוג-חוקר, מרצה וראש המעבדה לפיזיולוגיה של המאמץ במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר-שבע.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה