שוקי ההון בעולם יורדים זה שבועות ארוכים בשיעור מצטבר של כעשרים אחוזים. מדד הנאסד"ק המוטה מאוד לחברות הטכנולוגיה ירד משיאו בשיעור של כעשרים וחמישה אחוזים. רבים שואלים עצמם האם הגענו לשפל ומקווים כי התמונה תתהפך. השבוע האחרון ובו עליות חדות נטע ברבים אופטימיות האמנם תם המשבר.

ובכן, אקדים ואומר כי תחזית על שוקי ההון היא בעלת סיכונים רבים. לא ניתן לדעת בוודאות מאומה ולכן יש לקרוא את דבריי עם הסתייגויות הכרחיות. השוק יכול לעלות ויכול גם לרדת ויכול גם לעלות שוב לפני שהוא צונח דרמטית. ובכל זאת, אקדים ואומר כי להערכתי אנו רחוקים מאוד מתום המשבר בשווקים וכי לצערי השוק עוד ירד מאוד אף אם במהלך הירידה הוא יחווה עליות זמניות כמו בשבוע האחרון. הערכה זו נשענת על כמה מרכיבים.
 

עוד ב-

פרופ' ירון זליכה | הקזינו של הקריפטו: תמיד יהיו פראיירים

לכתבה המלאה

יצוין, כי את הירידה בשוקי ההון הניעו שני תהליכים צפויים. התהליך הראשון שכבר החל אך הוא רחוק מאוד מסיומו הוא תהליך עליית הריבית. עליית הריבית חיונית על רקע ההתפרצות האינפלציונית וככל שתשתהה עליית הריבית כך יאלצו הבנקים המרכזיים להעלותה גבוה יותר. לפי שעה, לא זו בלבד שהריבית בארה"ב עלתה רק ל-1.5% בעוד שעל פי הבנק המרכזי היא צפויה לעלות לפחות בעוד 2% נוספים, אלא שהריבית רחוקה מאוד משיעור האינפלציה שהגיע על פי המדד האחרון ל-8.6%. כלומר אנו חווים ריבית ריאלית שלילית אשר במקום להילחם באינפלציה היא עדיין מעודדת אותה. רק ריבית ריאלית חיובית יכולה להילחם באינפלציה ואנו עדיין רחוקים מאוד משיעור ריאלי הולם, אף אם נניח כי חלק מהאינפלציה הוא זמני.

התהליך השני הוא חשוב בהרבה מהתהליך הראשון והוא כמות הכסף במערכת. במהלך העשור מאז המשבר הפיננסי של שנת 2008 הזרים הבנק המרכזי סכום של כ-3 טריליון דולר ישירות לשווקים באמצעות רכישה של אגרות חוב למאזן הבנק המרכזי. רכישה זו הביאה לעליה במחירי אגרות החוב ולשחרור של סכומי עתק שהושקעו ישירות במניות וכן בנדל"ן. כתוצאה מכך, ערב משבר הקורונה היו שוקי ההון בעולם מנופחים. והנה, עם פרוץ משבר הקורונה הגדילו הבנקים המרכזיים את היקף התערבותם בשוקי ההון. הבנק המרכזי האמריקאי לבדו הזרים עוד 6 טריליון דולר לשוק. התערבות זו הביאה לזינוק של עשרות רבות של אחוזים במדדים המובילים. זינוק בועתי שאין לו אחיזה בצמיחה ריאלית.
 

עוד ב-

על השחיתות והצביעות בממשלת בנט | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

למעשה, ההתפרצות האינפלציונית היא תולדה ישירה של הדפסת הכסף האדירה הזו. לדעתי, חסמי הייצור וההובלה פוסט משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה הם הטריגרים בלבד להתפרצות האינפלציונית. טריגרים משמעותיים אמנם אך השפעתם האדירה היא פועל יוצא מפעולתם על רקע של 9 טריליון דולר עודפים במערכת.

אף לאחר הירידות החדות בחודשים האחרונים לא הגיעו שוקי ההון לרמתם ערב הדפסת הכסף האדירה הזו. הם עדיין גבוהים בעשרות אחוזים מרמתם ערב משבר הקורונה. רמה שהיא לעצמה כבר הייתה מנופחת מדי. בצעירותי לימד אותי אדם חכם כי מה שעולה מהר עלול לרדת יותר מהר. דברים אלה יפים מאוד לתקופתנו.

והנה, רק בחודש הקרוב יתחילו הבנקים המרכזיים אט אט למשוך את הכספים האדירים הללו החוצה. כלומר יתחילו לממש את הנכסים ולספוג את הכספים אל מחוץ לשוק ההון. במילים אחרות, השפעת מימוש הנכסים על מחירי המניות עוד טרם החלה. השפעה זו צפויה להיות גדולה בהרבה לדעתי מהשפעת עליית הריבית לבדה. שווי שוק המניות האמריקאי הוא כארבעים טריליון דולר. לא צריך להיות פרופ' למאקרו כלכלה בשביל להעריך את ההשפעה של מכירה מתוכננת של 6 טריליון מה-9 טריליון לאורך השנים הקרובות.
 

עוד ב-

להילחם בבעלי ההון ששולטים בתקשורת | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

אמנם, שוקי ההון מונעים בציפיות. ולכן, לכאורה, ניתן היה לצפות כי השפעת עליית הריבית וצמצום כמות הכסף במערכת תשפיע כבר במלואה. אולם, בשוק הנמצא תחת בועה הופכת החשיבה למצומצמת מאוד. המשקיעים בקושי רואים מעבר לאפם. העליות בשבוע אחרון משקפות זאת. ברור לי אפוא כי השפעת הציפיות הייתה לכן מעטה מדי.
זאת ועוד, יש המעריכים כי פני הכלכלה העולמית למיתון ולכן הבנק המרכזי יחזור בו מחלק מעליית הריבית הצפויה. לצערי הם חיים באשליות. השד האינפלציוני יצא מהמרצע והוא מסוכן לצמיחה העתידית הרבה יותר מעליית הריבית. לבנק המרכזי כבר לא נותרה כל ברירה. ואף אם יחשוב על האטה בצמצום המוניטארי לאורך הדרך הוא ייאלץ לחזור בו שוב במהרה. יתר על כן, מיתון רק יעצים את הבועה ואת הניתוק שבין שווי המניות לבין הבסיס הריאלי של הכלכלה.

ואם נחזור לזירה המקומית שלנו, אנו עומדים בפני בחירות חדשות במצב כלכלי הרבה יותר גרוע לאזרח מהפעם הקודמת. השנה האחרונה הייתה אחת השנים הגרועות בתולדותינו לחיי האזרח הקטן. עליה גדולה במחירי הדיור, יוקר מחיה מאמיר, החברות הגדולות, הבנקים והמונופולים חוגגים אילו אין מחר והמפולת כבר החלה בשוקי ההון. נטל החוב של האזרחים הגיע לשיא והפערים הולכים ומתרחבים. השנה הזו הוכיחה כי המדיניות הכלכלית של הממשלה מדרדרת את מצבנו ובוודאי שאינה מתאימה כדי להתמודד נוכח העתיד הכלכלי ההולך ומאפיר. שינוי חייב להיעשות ויפה שעה אחת קודם.

*אין לראות במאמר זה משום ייעוץ השקעות או המלצות לקניה או למכירה וכי כל גוף או משקיע צריך להיעזר ביועצי השקעות ובמומחים כלכליים באופן שוטף   

*הכותב הוא ראש החוג לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית