משפט

ראש המועצה לא הגיש הצהרת הון וזה ההסבר המקורי שלו

עתירה שהוגשה נגד ראש מועצת אלונה טענה כי הוא לא הגיש הצהרת הון כנדרש על פי החוק. הוא הסביר שהוא מחויב להגיש הצהרה כזאת לאחר היבחרו, אך הוא נבחר לפני 26 שנה. מה חשב בית המשפט על הטיעון הזה?

דוד לוי | 10/3/2025 11:16

בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש לשאלה משפטית מורכבת: האם ראש רשות מקומית שנבחר לכהונה חוזרת מחויב להגיש הצהרת הון מחדש, או שמא חובה זו חלה רק על מי שנבחר לכהונה ראשונה? העתירה שהוגשה על ידי עמותת "עורכי דין לקידום מנהל תקין" נגד אריה שרון, ראש המועצה האזורית אלונה, נדונה בפני השופטת תמר נאות פרי.

על פי העובדות שהוצגו בפסק הדין, שרון נבחר לכהן כראש המועצה בבחירות שהתקיימו בפברואר 2024, אך לא הגיש הצהרת הון בסמוך לאחר מכן. ביום 1.9.2024 פנתה העמותה לשרון במכתב ובו התבקש לפעול להגשת הצהרת הון, אך הפנייה לא נענתה.

אריה שרון (צילום: לירן קמינר, ויקיפדיה)

העותרת טענה שלפי החוק היה על שרון להגיש הצהרת הון בתוך 60 ימים לאחר בחירתו, מועד שחלף זה מכבר. העמותה פירטה בעתירתה את החשיבות שבהגשת הצהרות ההון כאמצעי לפיקוח וביקורת על נבחרי הציבור.

העמותה הדגישה כי "העובדה שהמשיב מכהן ברצף למעלה מ-20 שנה, רק מגבירה את הצורך לבצע ביקורת ופיקוח על ההון שברשותו ומצדיקה לחייב אותו בהגשת הצהרות הון מעת לעת".

בתגובה לטענת שרון כי לא התקיימו בחירות ממש כיוון שהיה מועמד יחיד, הפנתה העותרת לסעיף בחוק הרשויות המקומיות הקובע כי גם מועמד יחיד "יכריז מנהל הבחירות... ביום הבחירות, על המועמד כמי שנבחר כראש הרשות".

שרון מצדו ביקש לסלק את העתירה על הסף, בטענה שהעתירה אינה בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. הוא טען כי לא בכדי בחוק אין סנקציה על אי-הגשת הצהרת הון, ולכן אין מקום להליך של עתירה מנהלית.

לגופו של עניין, טען שרון כי הוא מכהן כראש המועצה האזורית משנת 1998 וזוהי תקופת כהונתו השישית. לטענתו, הוא הגיש הצהרת הון מיד לאחר בחירתו הראשונה, ולפי החוק אינו חייב להגיש הצהרת הון "חדשה" בכל פעם שהוא נבחר מחדש.

שרון הסתמך על לשון החוק, שלדבריו קובע חובה להגיש הצהרת הון תוך 60 יום "מיום היבחרו" אך לא "היבחרו מחדש", ולכן לא קמה חובה להגיש הצהרת הון אחרי הבחירות האחרונות. שרון אף ציין כי למרות זאת, הגיש בעבר הצהרות הון נוספות, ואף צירף אישור על הגשת הצהרת הון ב-2018.

טענה נוספת שהעלה שרון הייתה שבמועצה לא התקיימו בחירות ממש בפברואר 2024, שכן היה המועמד היחיד. לטענתו, כיוון שלא היו "בחירות", לא ניתן לומר כי "נבחר", ולכן לא חלה עליו החובה להגיש הצהרת הון.

בפסק דין שניתן לאחרונה, דחתה השופטת נאות פרי את טענות שרון וקיבלה את העתירה. בהחלטתה, קבעה כי לבית המשפט יש סמכות לדון בעתירה, וכי שרון חייב להגיש הצהרת הון למרות שמדובר בכהונה חוזרת.

בנוגע לפרשנות החוק, קבעה השופטת: "לשון החוק מורה על כך שיש חובה להגיש הצהרת הון מטעמו של ראש רשות תוך 60 יום מעת היבחרו. אין סייגים לגבי בחירה 'ראשונה' במובחן מבחירה 'חוזרת' או 'נוספת'". השופטת התייחסה לתכלית החוק וציינה כי בעת חקיקתו, הכוונה הייתה להחיל על ראשי רשויות מקומיות "את אותה חובת שקיפות המוטלת על חברי הכנסת והשרים".

היא הדגישה את החשיבות של פיקוח רציף: "רכיב מרכזי בהסדר של הצהרת הון הוא היכולת להשוות בין מצבו הכלכלי של נבחר הציבור בתחילת כהונתו לבין מצבו בסיומה. לפיכך, אם ראש רשות שנבחר בשנית לא יידרש להגיש הצהרת הון מחודשת, ייווצר פער של ממש בפיקוח על ציר הזמן".

השופטת דחתה גם את הטענה כי העובדה ששרון היה מועמד יחיד מוציאה אותו מגדרי החובה, וקבעה כי "גם מי שמתחיל לשמש כראש רשות בנסיבות שבהן החל המשיב את הקדנציה הנוכחית, נחשב למי ש'נבחר' בהקשר בו עסקינן".