משפט
"המטרה שלנו לפגוע ביהודים": הכרעה בלינץ' בו נרצח יגאל יהושע
שמונה מתושבי לוד הורשעו בעבירות טרור בשל מעשיהם במהומות של מבצע "שומר חומות" זאת לאחר שהפכו את רחוב המסגר בלוד לשדה ציד נגד נהגים יהודים וגרמו למותו של יגאל יהושע. בעקבות הסדר טיעון הם לא הורשעו ברצח

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הכריע אתמול את גורלם של שמונה נאשמים, כאשר קבע כי פעלו ממניע לאומני וגזעני ביידוי אבנים לעבר כלי רכב של יהודים במהומות שהתרחשו בעיר לוד מהלך מבצע "שומר חומות". האירוע הסתיים באסון כאשר אבן פגעה בראשו של יגאל יהושע ז"ל וגרמה למותו. יגאל יהושע ז"ל, בן 56 במותו, הותיר אחריו אישה, שני ילדים ונכדה.
לפי כתב האישום, הנאשמים יוסף אל קדאים, ואליד אל קדאים, כארים בהלול, איאד מראחלה, אחמד דנון, כמאל דיף אללה, חאלד חסונה ומוחמד חסונה, חברו יחדיו ב-11 במאי 2021 במטרה לפגוע בכלי רכב של יהודים ויושביהם. הם מיקמו "שטח אש" - מחסומים בכביש שאילצו את כלי הרכב להאט, דבר שאפשר להם לזהות האם הנוסעים הם יהודים או ערבים.
מהכרעת הדין עולה כי הנאשמים פיתחו מנגנון לסלקציה בין נהגים יהודים וערבים: נהגים ערבים התבקשו להפעיל ארבעה מהבהבי חירום ("וינקרים") כסימן זיהוי, וכך נמנעה תקיפתם. הנאשמים יידו אבנים רק לעבר כלי רכב שזוהו כשייכים ליהודים.
במהלך האירוע פגעה אחת האבנים בשמשת רכבו של יגאל יהושע ז"ל, ניפצה אותה, ופגעה בעוצמה רבה בראשו. כתוצאה מהפגיעה, נגרם לו נזק מוחי חמור, וביום 17.5.21 נקבע מותו.
בית המשפט קיבל את טענת הפרקליטות כי אף שלנאשמים לא הייתה אידיאולוגיה לאומנית מגובשת והם לא השתייכו לארגוני טרור, מעשיהם עונים להגדרת "מעשה טרור" לפי חוק המאבק בטרור. לפי הכרעת הדין, העובדה שהנאשמים יידו אבנים לעבר יהודים באשר הם יהודים, לאחר שביצעו סלקציה בין יהודים לערבים, מבססת את המניע הלאומני-גזעני.
מהודעות הנאשמים בחקירותיהם עלה כי מטרתם הייתה לפגוע ביהודים בשל היותם יהודים. בית המשפט ציין כי אף שהטריגר למעשה היה כעס על מתפרעים יהודים שתקפו את הנאשמים קודם לכן, הנאשמים ידעו כי הם יורים אבנים לעבר יהודים שלא היו קשורים לתקיפה הקודמת.
הפרקליטות, באמצעות עו"ד יעל עצמון ועו"ד לירון שטרית, הצליחה להוכיח כי מדובר ב"מעשה טרור" כמוגדר בחוק המאבק בטרור, אף שהנאשמים לא השתייכו לארגוני טרור ולא החזיקו באידיאולוגיה לאומנית מגובשת.
מהכרעת הדין עולה כי מעשי הנאשמים נועדו לעורר פחד ובהלה בציבור, וכי היה בהם סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם - שני תנאים הכרחיים לקביעת "מעשה טרור" לפי החוק.
שבעה מהנאשמים הורשעו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא חדא בנסיבות מעשה טרור, חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני, מעשה טרור של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה בצוותא, ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם השמיני, מוחמד חסונה, הורשע בעבירות של מעשה טרור של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה בצוותא ושיבוש מהלכי משפט.
הסנגורים ניסו לטעון כי הנאשמים פעלו מתוך הגנה עצמית לאחר שהותקפו קודם לכן על ידי מתפרעים יהודים, וכי המעשים לא נבעו ממניע לאומני. עורכי הדין של הנאשמים טענו כי מדובר בתגובה רגשית לסיטואציה שהתפתחה במקום, וכי הנאשמים לא התכוונו לפגוע ביהודים רק בשל היותם יהודים. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי אין בהן כדי לשלול את יסודות מעשה הטרור.
עוד ב-
בסיכום הכרעת הדין, ציין בית המשפט כי ייקח בחשבון בעת גזירת העונש את העובדה שהנאשמים פעלו באופן ספונטני נוכח אירוע אלים קודם שהופנה כלפיהם, וכי לא היתה להם אידיאולוגיה לאומנית סדורה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה