משפט

מי אחראי למותו של איתמר ז"ל? סוף לפרשה שהחלה בלינץ'

נהג שנמלט מלינץ' מזעזע דרס למוות עובר אורח תמים. בית המשפט העליון קבע מדוע מוטלת על נער בן 17 האחריות לדריסה

דוד לוי | 11/5/2025 11:36

בית המשפט העליון קבע עיקרון משפטי חשוב בפרשה מזעזעת: גם אם אדם שבורח ממתקפה אלימה פוגע בעובר אורח, האחריות נופלת גם על התוקף שהביא למצב הזה מלכתחילה. פסיקה זו הובילה להרשעתו של נער בן 16 וחצי שהשתתף בלינץ' גזעני בירושלים בעבירת גרימת מוות ברשלנות.

לפי קביעת בית המשפט, התרחשות אירועים טרגית זו הייתה תוצאה צפויה מהשרשרת האלימה שהנער היה שותף פעיל בה. "כאשר אדם תוקף אדם אחר, אך מתבקש הוא שהקרבן ינסה להגן על חייו ולברוח מהמקום", קבעה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק הדין. "בנסיבות של לינץ' אלים ומרובה משתתפים – לא כל שכן".

האירוע התרחש בשושן פורים תשפ"א (28.2.2021) ברחוב שבטי ישראל בירושלים. הנער, יחד עם עשרות מתפרעים אחרים, הקיפו רכב שנהגו ערבי, תוך שהם קוראים "ערבי ערבי" ו"נהרוג אותו".

המשתתפים בהתפרעות יידו אבנים על הרכב, ניסו לפתוח את דלתותיו, הכו על גגו ושברו חלקים ממנו. הנאשם עצמו היה אגרסיבי במיוחד - הוא בעט במראת הרכב עד שזו נתלשה ממקומה, יידה אבן שניפצה את שמשת הרכב הצדדית, ואף פתח את דלת הנוסע וניסה להיכנס לתוך הרכב.

הנהג, במצוקה קשה ומתוך חשש מוחשי לחייו, ניסה להימלט מהמקום. הוא נכנס לרחוב צדדי, התקדם נגד כיוון התנועה, ובמהלך ניסיון ההימלטות הנואש דרס למוות עובר אורח - איתמר בן אבו בן 47, ממבשרת ציון.

בית המשפט המחוזי זיכה תחילה את הנער מעבירת גרימת מוות ברשלנות, בקובעו כי בחירותיו של הנהג ניתקו את הקשר הסיבתי. לשיטת בית המשפט המחוזי, מדובר היה ב"אובדן עשתונות ולא באובדן שליטה", אשר היווה "גורם זר מתערב".

אולם המדינה ערערה לעליון, וטענה כי הנער היה המחולל של אירוע התקיפה, ועל כן הוא האחראי למצוקתו יוצאת הדופן של הנהג ולתוצאה הקטלנית שנגרמה בעקבותיה. "מי שגורם במתקפה מכוונת מצוקה גדולה לאדם אחר, עד שהאחרון חווה פחד מוות קרוב ומוחשי - יהיה אחראי לתוצאות הנגרמות מהמצב שהוא יצר במו ידיו", טענה המדינה.

השופטת ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין המרכזי, קבעה: "בסיטואציה אכזרית כזאת, האדם המותקף נתון במערכת לחצים אינטנסיבית ביותר, שמשפיעה מטבע הדברים על דרך פעולתו. הדבר בהחלט עלול להביא לאובדן עשתונות כחלק מניסיון ההימלטות... העובדה שעובר אורח נפגע במהלך השתלשלות העניינים – ואף מצא את מותו - לא הייתה בלתי צפויה מהבחינה הנורמטיבית".

השופט חאלד כבוב ציין אף הוא בפסק דינו כי "צפייה בסרטונים מלמדת כי גם נהגים נוספים, שהותקפו על-ידי המשיב וחבר מרעיו, נמלטו מהמקום בנהיגה שסיכנה חיי אדם... וכי ברקע אחד הסרטונים אף נשמעים קולות המזהירים מפני התממשות הסכנה הצפויה".

הפסיקה קובעת עיקרון חשוב: כאשר אדם גורם לאחר לפעול במצב של בהלה קיצונית ופחד מוות, הוא עשוי להיות אחראי לתוצאות הטרגיות שנגרמו, גם אם הקורבן פעל באופן בלתי מחושב.

"בנסיבות של סכנת חיים כבענייננו, אין מקום להניח התנהלות שקולה ומחושבת מצדו של הנהג המותקף", הסבירה השופטת ברק-ארז. "יכולתו לבחור בין אופציות ולהפעיל שיקול דעת רציונלי הצטמצמה באופן משמעותי. הלכה למעשה, הוא פעל כמעט בלית ברירה".

השופט דוד מינץ הוסיף כי "צפיתי מספר פעמים בסרטון המתעד חלקים מהאירוע המתמשך, ובעיקר את הפגיעה במנוח. צפייה זו אינה מותירה הרבה מקום לספק כי התגובה של הנהג הייתה סבירה ביותר. אף אין המדובר בנהיגה בלתי זהירה מצדו, כי אם בניסיון להימלט מהסכנה המשמעותית בה היה מצוי". עניינו של הנער יוחזר כעת לבית המשפט המחוזי בירושלים לצורך גזירת דינו מחדש.

המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד ורד חלאוה, רחל מטר ועינת גדעוני, טענה לאורך ההליך כי המשיב נטל בהתנהגותו סיכון בלתי סביר וחריג, שאף נעדר כל ערך חברתי. התיק בבית המשפט המחוזי טופל על ידי עו"ד ענת ארוסי-כהן מפרקליטות מחוז ירושלים.

עוד ב-

"המטרה שלנו לפגוע ביהודים": הכרעה בלינץ' בו נרצח יגאל יהושע

לכתבה המלאה

כזכור, דיווחנו על קצין צה''ל דרס בשוגג שני גברים בכביש 1. כמו כן, דיווחנו על סיכול ניסיון דריסת שוטר תוך פריצת מחסום משטרתי עם רכב גנוב בצומת נווה ימין.