מתקפת הטילים האיראנית הכבדה שפגעה בישראל בעקבות מבצע "עם כלביא" השאירה אחריה תמונה קשה: אלפי בתים ניזוקו ברחבי המדינה, חלקם נזק קל או בינוני וחלקם נזק כבד המונע מגורים. סוג הטילים ומשקל חומר הנפץ שלהם הביא לכך שמספר הדירות שנפגעו היה גדול במיוחד ביחס למלחמות קודמות.

אבל בעוד אלפי משפחות מנסות להתמודד עם ההלם, רבים מהן עושות טעויות שעלולות לעלות להן יקר. עו"ד ושמאי עידו שחם, שמחזיק בניסיון רב גם כשמאי וגם כמי שעבד במס רכוש, חושף את הצעדים הקריטיים שחייבים לעשות - ומה בשום אופן לא לעשות.

"הדבר הראשון זה להיכנס לאתר של רשות המסים ולהגיש תביעה מקוונת", מסביר שחם. "זה משהו טכני לגמרי וכשאנחנו מסיימים אנחנו מקבלים שני דברים: אחד, זה מספר התביעה ופרטים לאיזה משרד אזורי של מס רכוש אנחנו משויכים. דבר שני, מקבלים מייל ואיזה שלוחה להתקשר".

עו"ד ושמאי עידו שחם (צילום: רוני ינקוביץ)

השלב הבא קריטי - תיעוד מלא של כל הנזקים. "סיימת להגיש תביעה מקוונת? לצלם הכל. לאחר מכן, להכין רשימה של כל הנזקים. סיימת לעשות רשימה? אפשר לנקות זכוכיות", אומר שחם ומוסיף עצה חשובה: "כדאי גם לקחת הצעות מחיר לתיקון נזק מידי. שיהיה כתוב שזה לתיקון נזק מידי ושאפילו ייקח תוספת על זה. כי ככל שהזמן עובר כל הרתכים, והרצפים והקבלנים נהיים גרידים והמחירים עולים".

אלפים נתקעו בחו"ל כשהטילים פגעו בבתיהם. גם עבורם יש פתרון: "אנשים מתקשרים אליי מחו"ל, אני אומר להם קודם כל תביעה מקוונת. שם אתה גם נותן טלפון של איש קשר שנמצא בארץ. יש לי לקוחה שנמצאת ביוון ויש לה איש קשר בארץ".

התלונות על חוסר מענה מצד רשות המסים מתרבות, אך שחם מסביר את המציאות: "צריך להבין, עד האירועים האחרונים רשות המסים פיצתה על המלחמה 10 אלף איש. פתאום מה קרה מאז תחילת המערה מול איראן? 20 אלף איש במכה אחת. זה כפול וזה זעזע את המערכת. הם כן רוצים לייעל ולעזור. הם פשוט לא ערוכים לכמות כזאת".

רוב הנזקים נגרמים מגלי ההדף של הפיצוצים. "גם חשוב לדעת שעיקר הנזק הוא הדף. מה זה נזק של הדף? כשמתפוצצים החלונות והתריסים. זה עיקר העבודה ודי פשוט לפצות את זה", מבהיר שחם.

לאחר הגשת התביעה המקוונת מגיע השלב המורכב יותר - ביקור השמאי. "השמאי מגיע אבל לא לבד, אלא עם נציג מס רכוש שתפקידו כפול: דבר ראשון, הוא מוודא שהשמאי עושה את העבודה שלו. דבר שני הוא שומר על השמאי, כי הוא איש מקצוע שבא לעשות עבודה טכנית, אבל הוא נתקל בסיטואציות שבהן הוא לא נתקל בדרך כלל בעבודתו".

שחם מתאר מצבים קשים שבהם הוא נתקל: "אני הייתי במצבים שהגעתי לאדם הביתה והוא יושב בשירותים ויש לו חור באמצע הבית עד לבית של השכנים. הם אנשים שלא פעם בטראומה ומי שאמור לטפל בהם הוא נציג מס רכוש. הוא כבר צבר ניסיון מול הרבה אנשים כאלה. יש מצבים מאוד לא נעימים של בתים של אנשים שנהרגו שם, או שיש שם שבעה. זה אירוע לא ממש סטרילי".

מרגע שהשמאי סיים את עבודתו, הוא הופך להיות איש הקשר של התובעים. "אחרי שהשמאי ראה ותיעד הכל, אפשר לסדר את הבית ולזרוק הכל לפח. חשוב מאוד להיזהר לא לזרוק חפצים שנפגעו לפני שהשמאי ראה אותם. הוא צריך לראות אותם. לאחר מכן, אתה לוקח את הטלפון של השמאי ואתה מעביר לו הצעות מחיר והכל ועדיף בוואטסאפ. צריך גם להביא לשמאי צ'ק מבוטל או אישור ניהול חשבון, כדי שהוא יהיה בטוח שהכסף מגיע אליך".

מצב מורכב נוצר כאשר בעל הדירה משכיר אותה לאחרים. "לכל אחד יש את זכות התביעה שלו. גם בן אדם שמשכיר את הדירה שלו לאדם אחר זכאי לפיצויים על נזקים פיזיים למבנה. השוכר מקבל למשל דמי פינוי ופיצוי על רכוש שנפגע. בעל הדירה זכאי גם לדמי שכירות, אבל רק עבור החודשים שבהם לא קיבל תשלום מהשוכר".

שחם מאיר נקודה קריטית שרבים מפספסים: "רוב הציבור לא חושב על הנזק העקיף. ניקח דוגמא של עסק, נגיד שאני שוכר חנות של טלפונים והיא נפגעה מטיל. אז כל הטלפונים שנפגעו אני זכאי לקבל פיצוי עבורם וזה נקרא תביעת נזק ישיר. אבל כאן נכנסת גם תביעת נזק עקיף, כי עכשיו לא יקנו ממני טלפונים למשך תקופה. אז במקרה הזה הפיצוי הוא בהתאם למחזורים שהיו בשנה שעברה, בהתאם לדיווח של מס הכנסה. היו מקרים של אנשים שעבדו בשחור והם לא יכולים לקבל פיצויים מלאים".

במקרים חמורים יותר נדרש מומחה נוסף. "אם יש למשל פגיעה ביסודות המבנה או בקיר תמך, אז קוראים למהנדס שהוא מחליט אם יתקנו את המבנה או יהרסו אותו לגמרי", מסביר שחם. "ויש מקרים שזה כבר עניינים של כסף גדול מאוד, כמו מפעלים שנפגעים והפגיעה בהם היא רב מערכתית, גם ישירה וגם עקיפה ובמקרה הזה כבר כדאי גם להביא איש מקצוע שילווה אותך על מנת למצות את כלל הזכויות. במקרים כאלה זה יכול להגיע לסכומים לא מבוטלים".

האזהרה החשובה ביותר מגיעה בסוף - מי שמסתמך רק על פיצוי ממס רכוש עלול להיות מופתע לרעה. "רוב התכולה של אנשים פרטיים, בעיקר ממרכז הארץ היא מבוטחת בחסר. במקרה של נזק לרכוש, לא למבנה, הסכום משתנה לפי מספר הנפשות בבית, אבל זוג עם שני ילדים יקבל בערך 100 אלף שקלים. יש כאלה שזה לא יכסה להם את ארון הנעליים".

עוד ב-

רשות המסים קיבלה 625,000 תביעות רכוש: כמה כסף תשלם?

לכתבה המלאה

הפתרון קיים אך דורש היערכות מוקדמת. "לכן חשוב לדעת שאפשר להגדיל את הביטוח עד למיליון שקלים תמורת תשלום חד פעמי של 0.3% משווי הרכוש וזה תופס לשנה קלנדרית אחת. אבל את הביטוח הזה ניתן לעשות רק לפני הפגיעה. הוא נקרא 'ביטוח רשות של חפצים ביתיים'".