משפט

עמרי אסנהיים כרע בפני ביהמ"ש - ודניאל רוט אבנרי החניקה את הדמעות

העיתונאי שראיין את אלי פלדשטיין, התבקש על ידי המשטרה להעביר את חומרי הגלם. בנאום אישי בבית המשפט העליון אסנהיים ביקש מהשופטים להתחשב ב"אפקט המצנן" שיווצר אם תתקבל בקשת המשטרה
יהונתן פרי | 
עמרי אסנהיים (צילום יונתן זינדל/פלאש 90)
אתמול (שני) בית המשפט העליון דן בבקשת רשות ערר שעניינה העברת חומרי הגלם מהריאיון עם אלי פלדשטיין מידי העיתונאי עמרי אסנהיים, אל משטרת ישראל, וזאת לצורך חקירתם במספר נושאים וביניהם: "הפגישה הלילית", "קטארגייט", ופרשת "הבילד".
הדיון החל, ואסנהיים טען באמצעות באת כוחו, עו"ד ליאת ברגמן-רביד, כי מעמדו כעיתונאי מצדיק הענקת חיסיון גם על חומרי הגלם שלא נאמרו "אוף רקורד", שחלקם שודרו באופן פורמלי במסגרת הריאיון עם פדלשטיין ב"כאן 11", וביקש מבית המשפט שדן בהרכב של שלושה שופטים (הנשיא יצחק עמית, השופט שטיין והשופט כבוב) לשמור על חסיונם.
עו"ד עמית חדד, בא כוחו של יונתן אוריך, מהחשודים העיקריים בפרשת קטארגייט, הגיע לדיון על אף שהשופטים לא היו משוכנעים תחילה בזכות העמידה שלהם. חדד טען כי משום שהעניין בו דן בית המשפט, מסירת חומרי הגלם מריאיון פלדשטיין, נוגעת ללקוח שלו אוריך מטבע הדברים, קיימת לו זכות עמידה. חדד, לדברי הנשיא עמית, "התחמק מכך באלגנטיות" והצליח לשטוף את אולם בית המשפט במשך למעלה מחצי שעה בטענות בעד מסירת חומרי הגלם לחזקת המשטרה.
בסיום הדיון, קם אסנהיים באישור בית המשפט ודיבר על חשיבות אישור החיסיון המיוחד שהוא מבקש עבור עבודתו כעיתונאי חוקר. "אני נמצא במשא ומתן עם עשרה אנשים שאני רוצה לראיין, אתם מכירים כמעט את כולם. הדבר הראשון ששואלים אותי זה 'מסרת את החומרים פלדשטיין?', 'מסרת אותם כבר?', או שאומרים לי 'מסרת אותם כבר' כי בחלק מאתרי האיטרנט כבר כתבו שמסרתי את החומרים. 'אז למה שאני אדבר איתך אם מסרת את החומרים?' - ככה האנשים האלה אומרים לי. עכשיו יכול להיות שאני אצליח לשכנע אותם באמצעות כוח השכנוע שלי, אבל מספיק שאחד מתוך העשרה יגיד לי 'לא' בגלל שמסרתי את כל חומרי הגלם העיתונאים שלי מהריאיון של פדלשטיין - כולנו הפסדנו".
לאורך הדיון, ישבה מאחורי אסנהיים בת זוגו, מגישת החדשות דניאל רוט-אבנרי. כאשר אסנהיים החל לדבר על הקושי בהבאת המרואיינים מהסיפורים שטלטלו ומטלטלים את המדינה, על האמון שנבנה בעמל מול המקורות ועל השליחות הציבורית שנטל על עצמו, היא התאמצה להחניק את הדמעות.
"כולם חושבים שטלוויזיה זה איפור, ומצלמות, ועריכה, אבל זה בכלל לא זה. להיות עיתונאי בטלוויזיה זה 90% לשכנע את האנשים שלך להסכים לבוא ולדבר מול המצלמה. נסעתי 12 פעמים למושב צרופה כדי לשכנע את אתי כרייף להתראיין", אסנהיים פירט. "ישבתי 10 שנים עם סוכן השב"כ 'שמפניה' אבישי רביב שיסכים להתראיין. אני מכיר את אלי פדלשטיין 10 שנים, הגעתי לקורס קצינים שלו, לא בזכות זה שידעתי שהוא יתראיין, אלא כדי לבנות מערכת יחסים עם מקור".
אסנהיים המשיך: "מה שהמשטרה מנסה לעשות פה זה בעצם להפקיע את הכלים היחידים והמצומצמים שיש לי בארסנל ולרוקן אותם מתוכן. אין לי אקדח, אין לי אזיקים, אין לי יכולת לעצור אנשים, אני לא יכול לשים צ'קלקה ולעצור בן אדם בצד ולהגיד לו 'תן לי את גרסתך', יש לי רק את היכולת לשכנע את האנשים, לבוא אליהם פעם אחר פעם".
"למה פדלשטיין נתן את השם של ברוומן אצלי מול המצלמה? למה הוא לא נתן את זה בחקירות השב"כ האימתניות? הוא עשה את זה כי הוא סמך עליי. כי הוא ידע שאני, אולי בזכות כשרוני, אביא את הדברים שלו כפי שהוא רוצה". 
"מי שידע לעשות את זה הכי טוב זה ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא החתים אותי שלא למסור חומרי גלם לצד שלישי".
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה