משפט

ביטוח לאומי שילם את הקצבאות: זו ההחלטה של חברת הביטוח

נהג משאית תדלוק שנפצע במהלך ירידה מרכבו הוכר כנפגע עבודה וקיבל כ-180 אלף שקל מביטוח לאומי. כשפנה לחברת הביטוח בדרישה לפיצוי נוסף, זו טענה כי כלל לא מדובר בתאונת דרכים. ההליך הסתיים בפשרה של 150 אלף שקל נוספים

מערכת ice | 2/6/2026 7:11 עקבו אחרינו בגוגל

ביטול קצבאות - אילוסטרציה (צילום shutterstock)

האם פציעה שאירעה במהלך ירידה ממשאית נחשבת לתאונת דרכים? שאלה זו עמדה במרכז מאבק משפטי בין נהג משאית תדלוק תושב עוטף עזה לבין חברת הביטוח "כלל", שהסתיים לאחרונה בפיצוי כולל של כ-330 אלף שקל.

על פי התביעה שהגישה בשמו עורכת הדין מיכאלה דימרץ, ט' עבד בתקופה הרלוונטית כנהג משאית תדלוק ואחראי על תדלוק כלי עבודה כבדים במחצבות ובשטחי עבודה. במסגרת תפקידו נהג בין כלים כבדים שונים ונדרש לרדת מהמשאית לצורך ביצוע פעולות תדלוק.

לפי הנטען, בספטמבר 2022 הגיע ט' עם משאית התדלוק למחצבת אורון באזור מיתרים. לאחר שתדלק מספר כלי עבודה כבדים, ניגש לתדלק קודחת שפעלה במקום. במהלך ירידתו מהמשאית, כאשר רגל אחת עדיין הייתה על מדרגת המשאית והרגל השנייה כבר הונחה על הקרקע, דרך על אבן שהייתה מכוסה באבק פודרה, החליק, עיקם את קרסולו ונפל.

עובדים שהיו במקום סייעו לו, ובהמשך שב לביתו ברכבו. עוד באותו יום פנה לקבלת טיפול רפואי, שם התלונן על פגיעה בקרסול ועל כאבים בגב ובכתף.

מיד לאחר התאונה פנה ט' לעו"ד דימרץ, שהגישה בשמו בקשה למוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה. הבקשה התקבלה, ולאחר שנבדק בוועדה רפואית נקבעה לו נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 19%.

בעקבות קביעות המוסד לביטוח לאומי קיבל ט' פיצוי חד-פעמי בסך של כ-180 אלף שקל בגין נכותו הזמנית והצמיתה. לאחר מכן הוגשה תביעה נגד חברת הביטוח "כלל", שביטחה את המשאית בביטוח חובה במועד התאונה.

בתביעה נטען כי הפגיעה אירעה במהלך ירידה מהמשאית ובמסגרת השימוש התחבורתי בה, ולכן מדובר בתאונת דרכים המזכה בפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

מנגד, חברת הביטוח דחתה את הטענה. בכתב ההגנה נטען כי גם אם הנהג אכן נפל, הרי שהנפילה התרחשה לאחר שכבר ירד מהמשאית, ולכן מדובר לכל היותר בנפילה במהלך העבודה ולא בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. בנוסף הכחישה החברה את נסיבות התאונה, את חבותה הביטוחית ואת הקשר בין מצבו הרפואי של התובע לבין האירוע.

במהלך הדיונים בבית משפט השלום בבאר שבע התגלעה מחלוקת גם סביב התיעוד הראשוני של התאונה. חברת הביטוח טענה כי במסמכים הראשוניים תועדה חבלה בקרסול בלבד, ללא אזכור מפורש לכך שהנפילה אירעה במהלך ירידה מהמשאית.

מנגד, טענה עו"ד דימרץ כי גרסת הירידה מהמשאית הופיעה באופן עקבי כבר בדיווח הראשוני למעסיק, במסמכים הרפואיים ובמסמכים שהוגשו לביטוח הלאומי.

עוד טענה חברת הביטוח כי מדובר בעדות יחידה של הנהג, וכי עובד שלטענתו נכח במקום בזמן האירוע לא הובא לעדות. לטענת באת כוחו של ט', אותו עובד אינו משתף פעולה עם ההליך המשפטי, אך היה עד לנפילה בזמן אמת.

במהלך ההליך העלתה חברת הביטוח טענה נוספת שלפיה ט' היה מעורב בעבר בתאונות עבודה אחרות שגרמו לו לפגיעות גופניות, ולכן יש להביאן בחשבון בעת הערכת נזקיו. מנגד נטען כי מדובר בפגיעה בבטן שאינה קשורה לאירוע הנוכחי.

לאחר מספר דיונים הפנתה השופטת נועם חת מקוב את הצדדים לנסות להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. בעקבות משא ומתן בין הצדדים הושגה פשרה, שבמסגרתה הסכימה חברת "כלל" לשלם לט' פיצוי נוסף בסך 150 אלף שקל.

לדברי עו"ד מיכאלה דימרץ, יחד עם התגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, עומד הפיצוי הכולל שקיבל ט' בעקבות התאונה על כ-330 אלף שקל.