משפט

התעקשה על "מינהל תקין" והושפלה: בכירה בגוף ממשלתי קיבלה 145 אלף שקל

המחלוקת עם ההנהלה החלה, לטענתה, לאחר שהתריעה על אופן ההתנהלות בגוף הממשלתי, ובהמשך הגיעה לישיבת הנהלה סוערת שהסתיימה בהתקף חרדה, היעדרות ממושכת וקביעת נכות נפשית צמיתה
התעמרות במשרד הממשלתי (צילום בינה מלאכותית)
זהו סיפורה של ב', בכירה בשירות המדינה ששימשה בתפקיד ניהולי בגוף ממשלתי ששמו לא נמסר. לפי עו"ד נתן זבינצקי ממשרד עורכי הדין חזוט-בר-זבינצקי, המייצג אותה, עוד לפני האירוע שהוביל לתביעה התגלעו בינה לבין גורמים בהנהלה מחלוקות הנוגעות לאופן מילוי תפקידה. לטענתה, היא התעקשה על קיומו של מינהל תקין והעירה על התנהלות שלדעתה הייתה בעייתית, אלא שהדברים לא נפלו על אוזניים קשובות - ובהמשך, כך היא טוענת, החלה לסבול מהתנכלות מצד גורמים בכירים בארגון.
נקודת השבר הגיעה במהלך ישיבת הנהלה ביוני אשתקד: לטענת ב', עובדת בכירה אחרת החלה משתלחת בה, לגדף ולקלל אותה לעיני יתר המשתתפים. ב' פרצה בבכי ועזבה את החדר, וזמן קצר לאחר מכן הוזעקה אליה רופאה שמצאה אותה בוכה ומתנשפת, כשהיא סובלת מכאבים בחזה, סחרחורת ותחושת מחסור באוויר. למרות שהמשיכה להגיע לעבודה במשך כשבועיים נוספים, מצבה הנפשי הידרדר והיא הפסיקה לעבוד, פנתה לקבלת טיפול נפשי ונעדרה מעבודתה במשך קרוב לשנה.
לפני כארבעה חודשים חזרה ב' לתפקידה. לדבריה, בשיחה שנערכה עמה נאמר לה כי בהנהלה הופתעו לראותה חוזרת משום שסברו שכבר עזבה את הארגון, ותביעת תאונת העבודה שהגישה אף כונתה "הפיל שבחדר". הצדדים דיברו על פתיחת דף חדש, אך לטענתה בתוך כחודש וחצי ההתנכלות חודשה ואף החריפה. בין היתר היא טוענת כי הוגבלה ביכולתה לפנות ישירות לגורמים מקצועיים, לרבות הלשכה המשפטית ונציבות שירות המדינה, וכי נדרשה לתקשר עם אחד מבכירי הארגון בכתב בלבד. עוד לדבריה, כבר במהלך חופשת המחלה נותקו הרשאותיה למערכות הארגון והיא הוסרה מקבוצות הווטסאפ המקצועיות. בספטמבר הגישה תלונה לנציבות שירות המדינה נגד מנהל הגוף ובכירה נוספת, וזו טרם הוכרעה.
במקביל, הביטוח הלאומי הכיר באירוע בישיבת ההנהלה כתאונת עבודה ושילם לב' דמי פגיעה עבור 72 ימי היעדרות. ועדה רפואית קבעה כי היא סובלת מהפרעת הסתגלות המשלבת דיכאון וחרדה, וכי קיים קשר סיבתי בין מצבה לבין הפגיעה בעבודה. לב' נקבעו 15% נכות נפשית צמיתה החל מ-1 באוגוסט 2026, ובעקבות זאת היא קיבלה תגמול חד-פעמי בסך של יותר מ-145 אלף שקל. זו אינה הפעם הראשונה שמשרד חזוט-בר-זבינצקי מטפל במקרה מסוג זה: רק לאחרונה ייצג המשרד סייעת בעיריית אשדוד שטענה כי הושפלה ונצעקה לעיני עמיתותיה, וגם במקרה שלה הפגיעה הנפשית הוכרה כתאונת עבודה ונקבעה לה נכות צמיתה, שהובילה לתגמולים בסך עשרות אלפי שקלים.

עו"ד נתן זוינצקי (צילום: ניר סלקמן)
המקרים הללו ממחישים כי תאונת עבודה אינה חייבת להיות נפילה, פציעה או אירוע פיזי. גם אירוע חריג של צעקות, השפלה או עימות קשה במקום העבודה עשוי, בנסיבות המתאימות וכאשר ניתן להוכיח קשר לפגיעה הנפשית, להיות מוכר כתאונת עבודה. אם חוויתם אירוע דומה ונגרמה לכם בעקבותיו פגיעה נפשית מתועדת, ייתכן שעומדות לכם זכויות מול הביטוח הלאומי ואף תגמולים כספיים משמעותיים - כאשר כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ולראיות הקיימות.
 
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    יושר
    צדק 10/2026/07
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לצערי הכל רקוב במדינה המקוללת הממשלה לא למדו שום דבר רק מחדל רודף מחדל ובאותה נשימה לצערי גם באופוזיציה לא למדו שום דבר ממשיכים לשקר אין מקום נקי אחד מימין או משמאל מדתיים או חילונים כל נושאי התפקידים חושבים על התפקיד הבא לא על אזרחי ישראל יהודים או כל דת אחרת במדינה
    סגור