משפט
החברה הישראלית קורסת ומסתבכת: חשד למעילה - בקשה לעיכוב יציאה מהארץ
ימים ספורים לאחר שהפועלים, לאומי ומזרחי טפחות ביקשו לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד חברת שינטרקו על רקע חשד למעילה של 70 מיליון שקל, הם פונים כעת לבית המשפט בדרישה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בעל השליטה יוסי חתוכה
פרשת הקריסה של חברת התבואה הוותיקה "שינטרקו" עולה מדרגה: ימים ספורים לאחר ששלושת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות - הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה וחברות הבת שלה ("קציר ברכת הארץ" ו"ישרא-בר שמנים ודגנים"), הם נוקטים כעת בצעד משפטי חריג נוסף.
על פי הפרסום ב"כלכליסט", הבנקים מבקשים היום (ראשון) מבית המשפט המחוזי להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בעל השליטה בחברה (49%), שלום חתוכה, וזאת על רקע החשד למעילה בהיקף של כ-70 מיליון שקל והיקף החובות העצום של הקבוצה.
הבקשה לצו עיכוב יציאה מצטרפת למהלך שהובילו הבנקים בסוף השבוע, במסגרתו דרשו להורות על עיכוב הליכים ולמנות נאמן זמני בעל ניסיון בחקירות כלכליות לחברות, לאור חובות כוללים של כ-265 עד 270 מיליון שקל.
לפי הפירוט שהוצג לבית המשפט, החוב הישיר לבנקים עומד על כ-225 מיליון שקל: כ-112 מיליון שקל לבנק הפועלים, כ-75 מיליון שקל לבנק לאומי וכ-37.5 מיליון שקל למזרחי טפחות. לכך מצטרפים חובות של יותר מ-40 מיליון שקל לגופים חוץ-בנקאיים, ספקים, רשויות ועובדים. מנגד, נכסי החברה מסתכמים בכ-60 מיליון שקל בלבד (בעיקר מלאי וחובות לקוחות), נתון שמעורר חשש לפער עצום בין ההתחייבויות לנכסים.
בלב הפרשה עומד חשד להעברת יותר מ-70 מיליון שקל לאורך השנים מחשבונות שינטרקו לחברה פרטית שהייתה בשליטת סמנכ"ל הכספים ועד לאחרונה גם בבעלות חתוכה. לטענת הבנקים, הנהלת החברה ידעה על ההעברות כבר ב-2022 אך הסתירה זאת מהמערכת הבנקאית, ורק ב-11 בנובמבר הוגשה תלונה רשמית למפלג הונאה של מחוז תל אביב במשטרה.
על פי הצהרת העושר האחרונה שמסר חתוכה לבנק הפועלים (משנת 2013), נכסיו האישיים מוערכים בכ-6 מיליון שקל וכוללים בין היתר 57 דונם קרקע חקלאית ליד קיבוץ נגבה, בית פרטי בראשון לציון, חלק במשרד בתל אביב ופיקדון בנקאי.
המשבר בשינטרקו - שנוסדה ב-1991 ומשמשת באמצעות החברה הבת "קציר ברכת הארץ" כאחת מזכייניות המדינה לאחזקת מלאי חירום של גרעיני חיטה - נחשף ביתר שאת בעקבות סכסוך שליטה חריף. ביולי 2026 תבע בעל מניות הרוב בחברה (51%), איש העסקים השווייצרי ריגס פרדיקיס (באמצעות חברת PROALUM), את שלום חתוכה ואת המנכ"ל אסף שחק (חתנו של חתוכה).
פרדיקיס טען כי הוצגו לו דוחות שהצביעו על יתרת רווחים של כ-137 מיליון שקל, בעוד שבפועל החברה צברה הפסדים של כ-85 מיליון שקל - בין היתר על רקע קריסת ההכנסות מ-836 מיליון שקל ב-2022 ל-265 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2026, הפסדים בעסקאות רכש בעקבות מלחמת אוקראינה, חובות לקוחות מסופקים של 43 מיליון שקל וחוב אבוד של כ-5 מיליון שקל בגין אספקת 7,000 טונות קמח לארגוני סיוע ברצועת עזה.
עוד ב-
הבקשות הנוכחיות מצטרפות לעבר פלילי ומשפטי מורכב של החברה ובעל השליטה: לפני כחצי שנה הוגש נגד חתוכה ושינטרקו כתב אישום בגין עבירות מס בהיקף של 14 מיליון שקל שבהן הודו במסגרת הסדר טיעון, ובשנת 2009 הורשעו השניים במסגרת הסדר טיעון בהעברת סחורות ורכוש לחברה שנקשרה לארגוני טרור ברצועת עזה - פרשה שבגינה נגזרו על חתוכה חמישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף שקל (וקנס דומה על החברה).
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



