הציבור רוצה שינוי מוחשי ביום יום, הרפורמה של לוין מתמקדת במגדל השן ועל כן לא מספקת את הסחורה לטעמי.
את הציבור הרחב פחות מעניינת הרפורמה של יריב לוין, שמתמקדת בבית המשפט העליון, את הציבור שהגיע לקלפיות ובחר ברוב קולות את הימין, עניינו יותר סוגיות בוערות שמשליכות על חיי היום יום של אזרחים ועסקים וכמובן בעיית המשילות ש"הרימה ראש" בשנים האחרונות.
הציבור בכלל ובפרט הציבור שבחר, רוצה שינוי במערכות הקיימות, שינוי שיחול בערכאות הנמוכות יותר, אלו בהן פוגשים האזרחים והעוסקים – בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי וכן מה לעשות גם הפרקליטויות, מדורי התביעות במשטרה והמחלקות המשפטיות במשרדי הממשלה הרבים מספור ובצל הרגולציה המפלצתית בארצנו הקטנטונת, אותה פוגשים האזרחים ולא בכיף גדול "בלשון המעטה", בחיי היום יום.
בית המשפט העליון בעיקר בשבתו כבג"צ עושה ככל שביכולתו לצמצם את הדיונים בבג"צ בעידוד מחלקת הבגצ"ים, שמסבירה לכל מי שמבקש שעניינו ידון בבג"צ בשל היתרונות הבולטים של ההליך היעיל , המספק פתרון מהיר, מדוע צריך להעביר את מרבית הדיונים, לבית המשפט השלום ואו המחוזי, מה שמתברר "כסרט אימים", למי שחווה אותו, בשל הסחבת באותם בתי משפט.
במקרים שהמדינה היא צד להליך ניתן לראות שהסחבת שנוקטת הפרקליטות, באמצעות הגשת בקשות דחיות ובמרבית המקרים בהסכמת בתי המשפט, שנותנים לפרקליטות יתרון מתמיד אל מול אותם אזרחים ואו עסקים.
הליך בבתי המשפט נמשך המון זמן, שהזמן שחולף פועל לרעת התובעים ביתר שאת, בעוד המדינה מרוויחה מכך שהרבה אנשים בוחרים, לא לנקוט בהליכים מבחינה כלכלית טהורה, בחישובי עלות תועלת ומי שפנה לערכאות צריך להיות בעל מערכת עצבים חזקה במיוחד, לנוכח ההליך הארוך המייגע ומורט העצבים.
עו"ד נאווה הנס. צילום: דור סבג
באשר לתיקים הפליליים, הדיונים מתנהלים בבתי המשפט השלום והמחוזי, ההתנהלות לרוב, בשיטת הסרט הנע, מבחינת התובעים ובתי המשפט, אשר מקבלים בדרך כלל את עמדת המדינה, כי בסופו של יום קיים סנכרון בין הפרקליטויות לבתי המשפט.
הבעיה מתעוררת שנאשם נופל בין הכיסאות כאשר התובעים ממחזרים את אותם טיעונים שהם מכירים מבלי להתייחס לחריגים ותובע שיבחר לנסות לסייע לנאשמים, יצטרך לעבור "ויה דל רוזה" כדי להסביר לממונים שלו שמדובר במקרה חריג, שלא צריך לנקוט ב"ייקוב הדין את ההר" מה שגורם לתובעים / פרקליטים רבים לחזור לאזור הנוחות עם הטיעונים מה שמקשה על השופטים להבחין בשוני מפאת העומס ועל כן יהיו מי שיפלו וחבל. נקודה נוספת בהליך הפלילי הם הסנגורים מהסנגוריה הציבורית, שעבודתם מבחינה כמותית, דומה לפרקליטות ומכאן חסרונותיה.
הגיע אלי לקוח שבשל בעיות כלכליות מצא את עצמו עם גזר דין לא קל, רק בשל העובדה שלא התייחסו לנסיבות החריגות שלו, כי בשיטה הקיימת כשהפרקליטים והתובעים טוענים באופן מחמיר ובית המשפט סומך עליהם, יהיה קשה גם למיוצג להסביר שהוא החריג, שהרי מבחינתם זו "אותה המנגינה" ,כולם אשמים.
המשפט של ראש הממשלה, חשף בציבור מה קורה שמול המדינה הנחושה, ניצבת סוללת סניגורים מנוסים, אלא שמדובר בבשורה מתסכלת" לכל מי שידו אינה משגת" ולמרבה הצער, למרבית הנאשמים לא מתאפשר לקחת ייצוג יוקרתי ועל כן הם חשים שנגרם להם עוול בבית המשפט, בשל כך.
התוכנית של שר המשפטים, למרבה הצער לא מתמקדת בסוגיות שהעליתי ולא נותנת פתרונות לבעיות שדורשות פתרון מיידי ויצירתי.
בית המשפט העליון אינו "חזות הכל" ולעניות דעתי, שם נמצאים מיטב השופטים ועל כן מה שמעניין, את מי שהצביע בבחירות האחרונות באופן ברור, על רפורמה, לאחר שנקעה נפשו, ממה שהיה, אותו ציבור שביקש שינוי שיחזיר את משילות והצדק לכל האזרחים, הרפורמה לא מספקת את הציפיות.
