משפט

"פגשנו בממשלה אנשים לא מיומנים ולא מתאימים לתפקידיהם"

פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט בתחום דיני עבודה, נערך אמש (ב'), 13 בנובמבר 2023, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ובהנחיית גדעון אוקו, חדשות 12, במסגרתו  דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי
מערכת ice |  1
משתתפי הפורום (צילום ניב קנטור)
פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט בתחום דיני עבודה, נערך אמש (ב'), 13 בנובמבר 2023, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ובהנחיית גדעון אוקו, חדשות 12.
במסגרת הפורום, דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי: מתווה החל"ת, עובדים שנקראו למילואים,  הליכי אכיפה של זרוע עבודה בתקופת המלחמה וביום שאחרי, אפשרויות חדשות להבאת עובדים זרים לישראל, מעסיקים בזמן מלחמה - סוגיות בוערות, התבטאות עובדים ברשתות החברתיות בעת מלחמה, זכויות עובדים בשעת חירום ויחסי עבודה בשעת חירום. 

ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה: ״ב-7 באוקטובר נכנסנו למצב אחר לחלוטין. שר העבודה חתם על צו המורה על הפעלת מפעלים חיוניים בזמן חירום. הוספנו מערכת חירום עם למעלה מ-200 מפעלים חיוניים בנוהל של 'אד הוק'. רק לשם הדוגמא: מפעלים לייצור קירור גופות ומפעלים שמייצרים בטון לקברים, לא צפינו את זה ונערכנו מיידית לאשרם כמפעלים חיוניים."
"אנחנו בתווך בין הצבא לשוק העבודה. לגבי אותם חיילי מילואים יש וועדה משותפת שתקבע אם אדם הוא חיוני לצבא או למשק. יצרנו בנק של מנגנונים רגולטוריים שפועלים בשגרה כי הבנו שיהיה חוסר דרמטי בכוח עבודה: שעות נוספות, היתרים לעבוד בשגרת חירום, נוהל עובדים זרים, אנחנו רוצים לשמור על כוח עבודה ישראלי, יש קרוב ל-100,000 פלסטינאים שלא נכנסים וקיים מחסור בבניין ובחקלאות ואנחנו עובדים לפצות על הפער הזה. יש תמריץ שנותן מענק כספי לעובדים שיכנסו לענף הבניין או לענף החקלאות. עבודה רבה לפנינו, אני כאן כדי לשמוע וליישם את המסקנות"
שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל והתאגדות לשכות המסחר: "יש הבדל דרמטי בין הקורנה למשבר הזה. בקורונה פגשנו מנכ"לים מאוד מנוסים, פקידים מיומנים. הפעם התחלפה ממשלה, ישנם שרי אוצר חדשים. פגשנו אנשים לא מיומנים ולא מתאימים לתפקידים שאותם הם מבצעים, הם לא יודעים להתרומם לגודל השעה. יש כאן אירוע חוסר ודאות על סטרואידים, אם הידע שלך קיים - אז היכולת שלך להתרומם היא פחותה."
"המתווה שהוצע ע"י שר האוצר הוא עלוב ופתטי, יש כאן דיאלוג מאוד נוקב, אנחנו באנו עם דרישה מהממשלה לייצר מנגנון העסקה גמיש, לא חל"ת. שר האוצר כתב את הדיבר ה-11 ולא רצה לשנות אותו. יש איזה "פיל" בחדר משרד האוצר שהעסקים הם שקרנים – "למה שניתן להם כסף? אנחנו חושדים בהם", זו התפיסה של האוצר."
אני אמרתי לראש הממשלה תחזיר למודל "הסאקרים": איש עסקים שרוצה לפתוח עסק לוקח הלוואה -  אם הוא מצליח אז המדינה לוקחת מיסים. תפיסת העולם של משרד האוצר אומרת שבענף יהיו הרבה עובדים מיותרים, ונוציא את העובדים לחל"ת. ישבנו עם גיליון אקסל והניחו הנחת עבודה הזויה: מי שמנהל חנות בגדים ילך לעבוד בבנייה או בקטיף. התפיסה המעוותת של האוצר כדי שייצאו לחל"ת ויופנו לענפים אחרים. יש כאן פער בין התיאורטי למעשי והוא הזוי". 
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה אנליזה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט: "המלחמה היא אירוע שהינו גם בעל השפעה משמעותית על כלכלת ישראל. עסקים רבים לא פעילים, ישנה ירידה משמעותית בצריכה הפרטית וכן צמצום חד בהיקף התעסוקה. יחד עם זאת, ישראל נכנסה למלחמה עם נתוני מאקרו טובים: יחס חוב תוצר נמוך, גירעון נמוך ואבטלה נמוכה. יציבות המשק והעסקים תלויה כעת רבות במתווה הפיצויים. המשק הישראלי כבר הוכיח בעבר חוסן בעתות משבר, ואין ספק שההירתמות המשמעותית הן בקרב המגזר העסקי והן בקרב הציבור הרחב הינה עדות נוספת לכך״
עו"ד עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף): "נושא התבטאויות עובדים ברשתות החברתיות מציף את הפערים הקיימים בין ההיבט המשפטי לבין ההיבט החברתי, התרבותי והניהולי, יש כאן פער. הנושא בא לידי ביטוי כיום גם בתיקון לחוק המאבק בטרור אשר פורסם אתמול, ואשר קובע כי בנסיבות מסוימות צריכה של פרסומים של ארגון טרור תהווה עבירה פלילית."
"למעסיקים במגזר הפרטי ישנן מגבלות בנושא הדין המשמעתי, אבל ההמלצה שלנו היא ללכת בעקבות שירות המדינה - במאי 2021 פורסם חוזר המפרט את הקריטריונים לטיפול משמעתי בהתבטאויות פוגעניות. אפשר להשתמש במסמך הקיים, לבצע בו התאמות ולייצר קוד התנהלות ברשתות, או קוד אתי לחברה, הדבר הנפוץ בחברות גלובליות. כך יהיה ניתן להשתמש בקוד כפלטפורמה לטיפול בנושא זה, כמובן תוך הפעלתו בצורה שוויונית כלפי עובדים שמתבטאים בצורה כזו או אחרת."
עו"ד אורלי ג'רבי, שותפה, מחלקת דיני עבודה, HERZOG: "אנחנו נמצאים בסיטואציה חסרת תקדים שלא הייתה מקום המדינה.  זה לא דומה לשום דבר אחר, עולם העבודה ממש בולט בשוני, ישנם אחוזים גבוהים של מגויסים, הצער והאבל לא פסחו על אף אחד, העצבים חשופים וקיים מתח עם מדינות רבות. הצד המשפטי הוא לא החשוב ביותר, הוא משולב בעוד המון דברים, אנחנו חלק ממערך שלם של שיקולים עבודה מחו"ל, לא בטוח שזה נכון או בריא לחברה צריך לדון בכך וכעת מתחדדים השיקולים הערכיים ומהו הדבר הנכון לעשות". 
עו"ד  תמר גולן, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה, משרד עורכי דין פירון: "העבודה שנעשתה לא מספקת, אין בה שום פתרון חיובי למשק בכלל ולכלכלה, בוודאי לא למערכת יחסי העבודה בישראל, ישנם אספקטים נוספים שקשורים לפיתוח העובד. במסגרת המתווה הכלכלי פשוט הקלנו על החל"ת- כלומר על האבטלה שזה בעצם ניתוק יחסי העבודה. לדעתי, יהיו מעל למיליון מובטלים והולך להיות ניתוק ארוך בין האזרחים לשוק העבודה. אנחנו בעצם מסיגים אחורה את הכלכלה כתוצאה מהניתוק בין העובדים למעסיקים. לא תצמח כאן כלכלה חדשה, כל מה שעשו זה ניסיון לתת לנו מן פיצוי כספי מינימלי ככל האפשר לא הייתה חשיבה על היום שאחרי, לא הייתה חשיבה כלכלית כיצד נכון להרים את הכלכלה במדינת ישראל. המתווה הוא רע." 
עו"ד מורן פרידמן, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה בפישר (FBC), התייחסה הבוקר לזכויות ולהסדרים המוענקים למשרתי המילואים. לדבריה, "הרשויות הבינו שיש גיוס מילואים נרחב ובהחלט התגייסו לתת מענה למשרתים. כך, למשל, בביטוח לאומי התגמול לחיילי המילואים הוגדל והמנגנון להחזר התגמולים למעסיקים עבר תהליך ייעול. לפיכך, המעסיקים כיום אינם צריכים להמתין לקבל החזרים בסוף התקופה אלא יכול לקבלם על בסיס חודשי. כך מגיע סיוע הן למעסיקים והן למשרתים."
"בנוסף, רשות המיסים הודיעה כי היא זוקפת שווי רכב לפי החלק היחסי של החודש. המשמעות היא שחייל מילואים יכול להשאיר את רכב החברה שלו בשטח הכינוס, 
להודיע על כך למעסיק, ושווי הרכב ייזקף רק עד לאותו תאריך בחודש, וניתן לעשות זאת גם רטרואקטיבית. זו התחלה מצוינת, ואני סבורה כי ראוי שייעשו צעדים נוספים בכיוון זה."
עו"ד איריס אלמוג, בעלת המשרד, איריס אלמוג משרד עורכי דין: "אנחנו מקבלים בעיקר פניות של עובדים שלא מקבלים מענה בזמן היעדרות מוצדקת, אם זו אישה או הורה שנמצא עם ילדיו מתחת לגיל 14 עקב סגירת מוסדות חינוך, אם זה מישהו שנמנע ממנו להגיע לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף ולא מקבלים מענה ראוי. המעסיקים לא יכולים לספוג את מימון השכר, יש כאלה עם כיס עמוק יותר, לא כל מעסיק מסוגל להתעסק עם זה. יש לנו בעיה חקיקתית". 
עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', התייחסה לבעיית העובדים הפלסטינים שהגעתם ארצה נמנעת בשל המלחמה. לדבריה, "מדובר בבעיה של ממש היות והיא חולשת על תחומים מהותיים במשק הישראלי ואין לסוגיה זו, גם בחלוף חודש וחצי מהלחימה, שום פתרון ממשי. פתרונות הביניים המוצעים עד עתה, חלקם על ידי גופים מסחריים ולא המדינה, לא יחזיקו מים בטווח של חודשים קדימה ויש להיערך מבעוד מועד למתן פתרונות ממשיים נוכח המחסור בידיים עובדות, על מנת שענף הבנייה, ענף החקלאות, ענף המלונאות וענפים נוספים לא יקרסו.
"יש לתת את הדעת לכך כי עסקים רבים מתקשים, משלל סיבות, להשיב לעבודה עובדים פלסטינים (גם לאחר שניתנו הקלות מסוימות לכניסתם) החל מחששות ביטחוניים עקב משבר האמון שגררו אירועי 7 באוקטובר, וכלה בחוסר הוודאות ליציבות כוח העבודה הפלסטיני נוכח המלחמה המתמשכת. כך או כך, אין ספק שסוגיית הפלסטינים תעסיק אותנו עוד רבות לרבות, הן בחיזוק האמון הדרוש להמשך העסקתם, והן באתגר המרכזי ליצירת ודאות תעסוקתית המאפשרת הפעלת העסקים באופן מתמשך גם בזמנים כאלו".
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה, דיני עבודה, במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחסה לסוגייה שעד כה נשארה מתחת לרדאר, אך מתברר כי מעסיקה רבות חברות בישראל, ובמיוחד את הגלובליות מביניהן: נשיאת נשק במקום העבודה. לדברי להט, "בין אם מדובר בעובדים שנקראו לשירות מילואים ו'קופצים' למשרד עם הנשק, או בבעלי רישיון לנשק שכעת נושאים את נשקם גם לעבודה - כמות הנשק במקומות העבודה בימים אלה גבוהה מתמיד, מה שמחדד עוד יותר את הבדלי התפיסות בין המעסיקים המקומיים לגלובליים."  
להט הסבירה כי "בחברות גלובליות המדיניות אוסרת על כניסה עם נשק למקום העבודה, כחלק מהתפיסה שלהם את מקום העבודה כמרחב בטוח. בעיקר בחברות אמריקאיות, הסתובבות עם נשק עליך נחשבת משהו מאוד אלים ופחות מקובל. לעומתן, יש חברות ישראליות שדווקא מעודדות את העובדים להגיע עם הנשק האישי שלהן למקום העבודה."
"ואז פונים אלי הלקוחות, המעסיקים, ושואלים מה הם יכולים או לא יכולים לעשות", סיפרה להט, "כשהקביעה שאסור להיכנס עם נשק לשטח החברה יכולה להיות מאוד בעייתית בקונוטציה ישראלית בכלל ובזמן מלחמה בפרט: הן ביחס למשרתים במילואים, והן לאור כך שהדבר מקשה על תנועתם של עובדים המתגוררים באזורים נפיצים יותר מבחינה ביטחונית. בהקשר זה הסבירה 
להט: "קיימים נהלים מחמירים באשר לאופן הפקדת נשק והצורך לקבל ייעוץ מקצין בטיחות, שהם בגדר חובה על המעסיק ולכן חשוב להיות מודע אליהם".
עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ התייחסה להשפעות המלחמה על עבודה מהבית ומחו"ל. "עובדים שמעדיפים לעבוד מהבית, ובמיוחד בתעשיית ההייטק, סבורים בטעות שהם רשאים ויכולים לעבוד מכל מקום בעולם.
חשוב לזכור שעבודה שנעשית מחו"ל איננה ולא יכולה להיות בחירה של העובד. חברות ישראליות שמעסיקות עובדים ישראלים בחו"ל ללא רישיון עבודה חשופים להליכים משפטיים על העסקה ללא רישיון.
לדבריה, "גם כאשר לעובד יש אזרחות או רישיון עבודה תקף והוא רשאי לעבוד בחו"ל, המעסיק הישראלי מחויב לפעול לפי חוק המדינה בה מתבצעת העבודה, היינו לדווח לרשויות המקומיות באותה מדינה לשלם ביטוח לאומי מקומי, לדווח ולשלם מס הכנסה מקומי וכן להעניק זכויות לפי הדין המקומי. החובות הללו מחייבות קיום אופרציה תומכת בחו"ל או תשלום חודשי לחברות הנותנות תמיכה מסוג זה, מה שעשוי להשית על המעסיק הוצאות שכר או הוצאות משפטיות נוספות.
כאשר עובד יוצא לחופשה של שבוע-שבועיים ותוך כדי החופשה הוא עובד יום או יומיים, ניתן אולי להתעלם מהדין המקומי ויש להניח כי איש לא יטען שמדובר בהעסקה ללא רישיון. אולם כאשר הדבר נהפך לעניין של  חודש חודשים, כמו בעת הזו העניין הופך לבעייתי.
בשל החשיפה המשפטית אנחנו רואים יותר ויותר מעסיקים שמסרבים בעת המלחמה לאשר עבודה בלתי מוגבלת בזמן מחו"ל, ובמיוחד במקומות בהם אין לחברה פעילות עסקית התומכת בהעסקה כזו בחו"ל".
עו"ד שבי מיכאלי, ראש מחלקת משפט העבודה ויחסי העבודה במשרד ליפא מאיר ושות' התייחס לאפשרות של מעסיק לכפות על עובד חל"ת בזמן מלחמה. "מלחמת 'חרבות ברזל' יצרה מציאות אחרת בשוק התעסוקה והכללים הרגילים של משפט העבודה אינם יכולים להיות תקפים במלוא הכוח. משפט העבודה מחייב את המעסיק, כמו גם את העובדים, לתום לב ולהגינות מיוחדים, שאף צד לא ינצל לרעה את המצב".
 
לדבריו, "כעיקרון חופשה ללא תשלום כפופה להסכמה בין המעסיק לעובד, שכן מדובר בשינוי מהותי בתנאי העבודה. עם זאת, בנסיבות חריגות וקיצוניות ניתן לומר כי עובד שיסרב לצאת לחל"ת מנצל את זכותו לרעה בחוסר תום לב ולכן ניתן לכפות עליו יציאה לחל"ת.
עו"ד מיכאלי מוסיף: "לא כל האטה או הפחתה בהיקף העבודה מאפשרת למעסיק לכפות חל"ת על העובד, ובכל מקרה הוא מחויב לשקול אופציות נוספות, בטרם החלטה על כפייה של חל"ת. חשוב לומר שבקרב המעסיקים קיים חשש שעובדים ינצלו את המצב לרעה בסירובם לחל"ת, שאז יקבלו שכר מבלי לבצע עבודה. על כן, במקרים קיצוניים כגון מלחמה, כאשר המעסיק מוכיח שאין ביכולתו הממשית להעסיק את העובד, הוא יכול לכפות חל"ת, שכן במקרה כזה עובד שמסרב לצאת לחל"ת פועל בחוסר תום לב ומנצל לרעה את זכותו, ועל כן, לא תעמוד לו זכות הסירוב".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    זה מה שביבי רצה
    אבי 11/2023/14
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אנשים לא מתאימים,מתאים לו
    סגור