מבצע עם כלביא והחזית מול איראן גרמה לאנשים רבים לחפש מרחבים מוגנים שהם לא חדרי מדרגות, ובצדק. אם עד כה היה ניתן לשהות בחדרי המדרגות והם סיפקו הגנה מיטבית מפני השיגורים מעזה ותימן, בהתמודדות מול הטילים האיראנים - הם לא נחשבים בטוחים מספיק ועל האזרחים לשהות בממ"ד, ממ"ק או מקלט. אבל מה עושים אם המקלט של הביניין נעול או יותר גרוע - הוסב לשימוש מסחרי?

תושבי תל אביב ורמת גן רבים התלוננו על מקלטי בניין סגורים שלא נגישים לדיירים. בכתבה שפורסמה ב-N12 סיפרה מיכל, תושבת תל אביב, על החווייה שלה בעקבות העובדה שמקלט הביניין שלה נעול: "השבוע רצנו למקלט ציבורי ולקח לי 5 דקות להגיע לשם עם כלב וחתולה. פעם אחרת לא הספקנו להגיע ועמדנו בחדר המדרגות. אנחנו שומעים בומים כשאנחנו לא מוגנים. מה שקרה בבת ים מפחיד אותנו עוד יותר. אנחנו יכולים להיקבר תחת הריסות וידווחו שהיינו בדרך למקלט. אז לא, לא היינו בדרך למקלט – פשוט לא היה לנו מקלט".

במהלך המלחמה, ניסתה מיכל לפנות אל בעלי הדירות כדי שיפתחו את המקלט לשימוש הדיירים: "אמרו לי שהוא לא מאוורר, שהוא לא ראוי לאנשים, שהוא מסוכן יותר מחדר המדרגות, שנמות מחוסר אוויר אם ייפול טיל. כל זה חארטה". אבל, אחרי שהחליטה ביחד עם עוד דיירים מהביניין להתלונן למוקד 106 של העירייה - הם נחשפו לסיסה האמתית לכך שהמקלט סגור.

"כשפתחו את המקלט הייתי בשוק מהגודל שלו. גילינו שהוא הפך למחסן מפוצץ ארגזים והושכר לבית עסק. סיבנו אותנו במשך המון זמן. אחרי שגילינו את זה סידרנו את המקלט, הבאנו כיסאות, ומעכשיו נשתמש בו".

עוד ב-

בהלה במרחבים המוגנים: הציבור מסתער על גנרטורים, מסכים ומטענים

לכתבה המלאה

ברחבי רמת גן ותל אביב נשמים מקרים דומים - החל מבעלי דירות שהחליטו לאחסן תכולות דירות שלמות במקלטים המשותפים לכלל דיירי הביניין ועד חוסר רצון של בעלי הנכס להשקיע כסף כדי לסדר ולדאוג למרחב מוגן נעים ותקני עבור הדיירים שלהם.