בארץ
סקר בחירות חושף: הדיסוננס המפתיע של הבוחרים ואיך לתקן אותו
רוב מוחלט של הציבור מביע חוסר אמון עמוק בממשלה ובכנסת, אך מחקר חדש מגלה פער עצום בין מה שאנחנו דורשים מהפוליטיקאים לבין מה שאנחנו בודקים בפועל וגם מציע פתרון
חודש לפני הבחירות, סקר שנערך באוגוסט 2026 עבור "המרכז להעצמת האזרח", באמצעות מכון "רושינק", מציג פער משמעותי בין היחס של הציבור הישראלי לנבחרי הציבור לבין ההתנהלות שלו בקלפי. הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של 504 משיבים, בחן את מידת האמון בפוליטיקאים, את היחס להבטחות בחירות ואת השאלה עד כמה הציבור בודק אם ההבטחות אכן קוימו.
אחד הנתונים המרכזיים בסקר מצביע על כך שהפרת הבטחות פוליטיות עשויה להשפיע על החלטת הבוחרים. 45% מהישראלים אומרים כי ישקלו לשנות את הצבעתם אם יגלו באמצעות נתונים רשמיים שהמפלגה שבה התכוונו לתמוך לא קיימה את רוב הבטחותיה - 8% אומרים שיעשו זאת בוודאות ו-37% ככל הנראה. 37% נוספים מתלבטים בנושא, בעוד ש-18% שוללים לחלוטין שינוי הצבעה מסיבה זו.
לצד זאת, הסקר מצביע על משבר אמון כלפי הממשלה והכנסת. רק 9% מהמשיבים מביעים אמון גבוה בחברי הכנסת, ורק 19% מביעים אמון גבוה בשרי הממשלה וביכולתם לקבל החלטות נכונות.
הספקנות ניכרת גם ביחס להכרזות ממשלתיות על רפורמות ותקציבי עתק. 79% מהציבור מגיבים בחוסר אמון או בספקנות להצהרות מסוג זה. 37% סבורים שמדובר בהצהרה פוליטית ריקה, ו-42% מאמינים שהתוכניות או התקציבים לא יבוצעו בפועל. רק 9% מאמינים שהכרזות כאלה ישפרו את המצב בשטח.
גם בכל הנוגע ליישום החלטות הממשלה, התמונה שמציג הסקר אינה מעודדת. 62% מהציבור סבורים שלפחות מחצית מהחלטות הממשלה כלל אינן מיושמות לאורך זמן. רק 5% מייחסים את הבעיה למחסור בכסף. לעומת זאת, 35% מצביעים על שיקולים פוליטיים וקואליציוניים, 18% על חוסר אחריות והיעדר מעקב אחר הביצוע, ו-16% על בירוקרטיה וחוסר תיאום בין משרדי הממשלה. 10% מציינים חוסר מקצועיות ויכולות ניהול, ו-9% את חילופי הממשלות התכופים.
כאן נחשף הדיסוננס המרכזי שעולה מהסקר. מצד אחד, הציבור מצהיר כי תוכניות עבודה וביצועים חשובים לו מאוד, וכמעט מחצית מהישראלים אומרים כי עשויים לשנות את הצבעתם אם מפלגה לא תעמוד בהבטחותיה. מצד שני, רוב המצביעים אינם בודקים בפועל אם המפלגה שבה תמכו אכן קיימה את הבטחותיה.
לפי הנתונים, השיקול המרכזי ביותר עבור 33% מהמשיבים בבחירה בקלפי הוא הצגת תוכניות עבודה מפורטות והסבר כיצד הן יבוצעו. זאת, לעומת 19% שמייחסים חשיבות לזהות המועמד ולשיקולים נוספים הקשורים להרכבת הממשלה. בנוסף, 43% תומכים בקיום עימותים טלוויזיוניים שבהם מועמדים יידרשו להשיב לשאלות המבוססות על נתוני הביצוע שלהם בעבר.
אלא שבפועל, רק 31% מהמצביעים בבחירות הקודמות בדקו לעומק אם המפלגה שבה תמכו עמדה בהבטחותיה לפני שהצביעו עבורה פעם נוספת. כך נוצר פער בין הרצון לבחון את ביצועי הפוליטיקאים לבין מידת המאמץ שהציבור משקיע בבדיקתם בפועל.
אחת הדרכים שמוצעות כדי לצמצם את פער המידע היא שימוש בטכנולוגיה. 49% מהמשיבים אומרים כי בטוח או ככל הנראה ישתמשו בכלי בינה מלאכותית שיציג להם אילו החלטות ממשלה יושמו ואילו לא. הנכונות להשתמש בכלי כזה חוצה מחנות פוליטיים: 61% ממצביעי האופוזיציה ו-39% ממצביעי הקואליציה הביעו נכונות להשתמש בו.
על רקע הנתונים, "המרכז להעצמת האזרח" משיק את "שאילתה" - משחק מבוסס בינה מלאכותית שנועד להעביר את השיח הפוליטי מהבטחות לביצועים. באתר המרכז מתואר הכלי כמערכת שמאפשרת לציבור לבחור נושאים שמטרידים אותו ולקבל שאלות המבוססות על מידע ונתונים הנוגעים למדיניות הממשלה.
המשתמשים בוחרים את הנושאים החשובים להם, בהם יוקר המחיה, ביטחון וחינוך, באמצעות שיטת החלקה ימינה או שמאלה. המערכת מתבססת על נתונים רשמיים וגלויים הנוגעים לאלפי החלטות ממשלה ומנסחת עבור המשתמש שאלות המבוססות על אותם נתונים.
המטרה אינה להמליץ לאזרח למי להצביע, אלא לספק לו שאלות שיוכל להפנות לנבחרי הציבור ברשתות החברתיות, בכנסים או בחוגי בית. המרכז מציג את המהלך כחלק מניסיון להנגיש לציבור מידע על ביצועי הממשלה ולהעביר את הדיון הפוליטי מהבטחות כלליות לשאלות הנוגעות לאופן שבו מדיניות מיושמת בפועל.
עוד ב-
מנכ"ל המרכז, עידו פיק, מסכם את המהלך בניסיון להתמודד עם הפער שבין חוסר האמון של הציבור לבין היעדר הבדיקה בפועל. לפי הגישה שמציג המרכז, המטרה היא לשנות את השיח לקראת הבחירות - מהשאלה מי ינהל את המדינה, לשאלה כיצד היא מנוהלת ומה נעשה בפועל. במרכז מבקשים לעודד את הציבור לדרוש מנבחרי הציבור תשובות המבוססות על נתונים, מתוך תפיסה שהחלטה שמתקבלת על הנייר אינה בהכרח הישג, וכי המבחן הוא ביישום שלה בשטח.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
