העוינות שמאפיינת את היחסים בין איראן לישראל איננה גזירת גורל. עד לפרוץ המהפכה האסלאמית ועליית משטר האייתולות בשנת 1979, היחסים בין שתי המדינות היו קרובים וידידותיים, מבוססים על קשרים עתיקים בין שתי התרבויות, על היסטוריה שנכרכה זו בזו ועל אינטרסים הדדיים ושיתופי פעולה מעצימים בתחומים רבים – מנפט ותשתיות ועד ביטחון. המהפכה האסלאמית ניסתה למחוק את ההיסטוריה הזו בכוח, כשבחרה להגדיר את ישראל כ"שטן הקטן" – אך מתחת לפני השטח של האיבה הכפויה, מתקיים עדיין בין העמים זיכרון של קירבה ואמונה בעתיד אחר.

ההיסטוריה מלמדת שלעתים, דווקא מתוך משברים עמוקים, נולדות הזדמנויות יוצאות דופן. לפני כ-2,500 שנה היה זה המלך כורש הגדול, מייסדה של האימפריה הפרסית, שבצו המפורסם הקרוי על שמו התווה עקרונות של כיבוד הזהות הלאומית, חופש הפולחן והאמונה הדתית. הצו שפרסם אפשר ליהודים לשוב לאחר כשבעים שנה מגלות בבל לירושלים ולבנות מחדש את בית המקדש, מהלך ששינה את פני ההיסטוריה של היהודים בארצם וזיכה את כורש במקום של כבוד בספר הספרים היהודי: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה (עזרא פרק א', פסוק ב')

היום, שני העמים שגורלם נכרך זה בזה ניצבים בפני הזדמנות היסטורית לפתוח דף חדש של שיתוף פעולה בין מדינות הלאום שלהם ולייצר עתיד משותף שיוביל לשגשוג אזורי. את החזון הזה אנו מבקשים לקדם יחד עם שותפינו, בני העם האיראני – אלו החיים באיראן ואלו החיים בגלות כפויה מחוץ למולדתם ומבקשים לשוב אליה לאחר שתחלוף רעתו של משטר האייתולות.

בשעה שהאומה האיראנית מבקשת עתיד אחר: חופשי מדיכוי, פתוח לעולם, מבוסס על חירות אנושית ושגשוג אזרחי – אנו מושיטים את ידנו. זוהי ההזדמנות של העם היושב בציון להשיב טובה לעם הפרסי המפואר ולהציע לו סיוע בשיקום ארצו ובבניית עתידו. אך טבעי מבחינתנו היה הדבר לכנות את החזון הזה על שמו של המלך כורש הגדול.

יוזמת "הסכמי כורש" היא מאמץ משותף של מדינת ישראל עם אלו המבקשים לכונן את ממשל המעבר שיפעל לטובתו של העם האיראני ביום שאחרי נפילת המשטר האסלאמי, שגם אם תתמהמה בוא תבוא. היוזמה לכונן ממשל המעבר מובלת בידי יורש העצר רזא כורש עלי פהלווי, בנו של השאה האחרון של איראן, ועם צוותו המקצועי – והיא נבנית על יסודות של תקווה, פרגמטיות והכרה הדדית.

"הסכמי כורש" הם מסגרת מעשית שנבנית למען האזרחים באיראן על מנת לתת להם תקווה לעתיד טוב יותר במידה שישתנה המשטר האסלאמי. זאת, דרך הכנת הקרקע למעבר מהיר וחלק ושיקום מהיר של כל מה שידרוש שיקום במשק האיראני בבוא העת. היוזמה משקפת רצון כן לבנות מחדש מערכת יחסים אזרחית, מכבדת, מקצועית ויעילה. המיקוד של היוזמה הוא ביצירת ערך הדדי ומציאת פתרונות מוחשיים לאתגרים משותפים.

עקרונות הליבה של שיתוף הפעולה
החזון שלנו ל"הסכמי כורש" בנוי על חמישה עקרונות מפתח המנחים כל היבט בהסכמים:
 

• כבוד הדדי וריבונות. הכרה הדדית בזכותה של כל מדינה להתקיים, תוך כיבוד האינטרסים הלאומיים של שני הצדדים.

 

• פרגמטיות ותועלת הדדית. התמקדות בתחומים שבהם שיתוף פעולה מניב תועלת כלכלית וטכנולוגית ברורה ומוחשית.

 

• מורשת היסטורית משותפת. הכרה בקשרים ההיסטוריים העמוקים בין העם היהודי והאומה האיראנית.

 

• חזון אזורי. שאיפה לשלב את היחסים הבילטרליים במסגרת רחבה יותר של שיתוף פעולה אזורי, שיקדם יציבות ושגשוג במזרח התיכון.

 

• מיקוד אזרחי. דגש על שיתוף פעולה אזרחי בתחומי הכלכלה, המסחר, הטכנולוגיה, האנרגיה, החקלאות והתרבות.

חזון לעתיד משותף
"הסכמי כורש" משרטטים מסגרת עקרונית לשיתוף פעולה במגוון מגזרים אזרחיים כמפורט להלן, תוך מינוף הטכנולוגיה והחדשנות המתקדמות של ישראל לצד המשאבים הטבעיים והאנושיים העשירים של איראן:
 

• מים וחקלאות. איראן מתמודדת עם משבר מים חמור, ולישראל ידע מצטבר וניסיון מוכח בהתמודדות עם אתגרים מסוג זה. נוכל לשתף פעולה בידע כיצד מנהלים משק מים לאומי, בפרויקטים להתפלת מים ולמחזור שפכים לחקלאות. מערכות השקיה מתקדמות מישראל יוכלו לחסוך מים בחקלאות האיראנית. נוכל לפתח במשותף זנים עמידים לבצורת ומליחות. יצוין כי משלחת של אנשי מקצוע ואקדמיה מטעם יורש העצר שאירחתי לאחרונה בישראל קיימה סיור במכון השפד"ן ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ושמעה סקירות מקצועיות מאנשי מינהל המים כדי ללמוד על המודל הישראלי.

 

• אנרגיה ומשאבי טבע. נוכל להקים שותפות אסטרטגית שתשלב את משאבי הטבע של איראן עם טכנולוגיות ישראליות. הדבר יכלול בניית צינורות משותפים לשינוע גז ונפט שיחברו את איראן לשווקים אירופאיים דרך הים התיכון. אנו גם נשלב כוחות בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת, במיוחד באנרגיה סולארית ורוח. המשלחת האיראנית שאירחנו ציינו כי הם רואים ביכולות שלנו בתחום הרשת החכמה ויישומי בינה מלאכותית פוטנציאל לסייע להם להתמודד עם אובדן גז ודליפות במערכת שלהם, וכן עם זיהום אוויר.

 

• טכנולוגיה וחדשנות. ההסכמים מציעים הקמת קרנות הון סיכון משותפות שישקיעו במיזמי סטארט-אפ ובפרויקטים בתחום ההייטק בשתי המדינות. אנו צופים גם הקמת פארקים משותפים לחדשנות, תוכניות חילופי סטודנטים ומדענים ושיתופי פעולה בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. פרויקט נוסף שעלה הוא פיתוח יכולות לווייניות אזוריות משותפות.

 

• תיירות, חינוך ותרבות. המשלחת האיראנית גילתה עניין ביכולת לקיים קורסים מכוונים בשפה הפרסית מישראל לסטודנטים איראנים. כדי לחבר בין העמים, אנו מתכננים לפתוח טיסות יומיות ישירות בין טהרן לתל אביב ולפתח מסלולי תיירות היסטוריים. אנו גם נקים מרכזי תרבות בשתי המדינות ונפעל לשימור אתרי מורשת יהודית באיראן.

"הסכמי כורש" כתשתית לחזון אזורי רחב יותר – I4U2
מעבר ליחסים הבילטרליים, "הסכמי כורש" מציעים להרחיב את מסגרת I2U2 הקיימת כיום – הכוללת את הודו, ישראל, איחוד האמירויות וארה"ב – כך שתכלול גם את איראן ועיראק. מסגרת רב-צדדית חדשה זו, שאותה אנו מכנים I4U2, תאפשר התמודדות עם אתגרים אזוריים גדולים יותר כמו משבר המים, ביטחון מזון וביטחון אנרגטי.

פרויקט הדגל במסגרת זו יהיה מיסודו של מסדרון כלכלי חדש בין איראן לישראל שיעבור דרך עיראק וירדן וישמש עבור סחר, אנרגיה וסיבי תקשורת. פרויקט זה יבסס מחדש את מעמדה של איראן כמרכז סחר עולמי ויביא תועלת רבה לכלכלות האזור ולמיליוני תושביו. מסדרון זה מאיראן לישראל יחובר עם תוכנית IMEC להקמת מסדרון בין הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ הערביות וישראל, שתהווה את צומת החיבור בין שני המסדרונות הללו.

ההסכמים מתוכננים בשלושה שלבים לאורך עשור, החל מפתיחת שגרירויות ופרויקטים ראשוניים ועד להשלמת פרוייקטי ליבה ויצירת מרחב כלכלי מחובר. אני יודעת משיחותיי הרבות עם שותפיי האיראניים לתהליך כי העם האיראני כמה לראות גם צעדים שניתנים לביצוע כבר היום, ובאופן טבעי אנו מבקשים לשים דגש כבר עתה על התקדמות במה שניתן עוד טרם חילופי המשטר.

"הסכמי כורש", הם הזדמנות היסטורית לפתוח פרק חדש ביחסי איראן וישראל ולממש את הפוטנציאל העצום הטמון בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות, שני העמים, והאזור כולו. שני העמים מצפים ליום שבו נוכל לממש מחדש את הקשר ההיסטורי ולהביא שקט ושלום לאזור.

עוד ב-

בינה מלאכותית: המפתח לשיפור איכות החיים ברשויות המקומיות

לכתבה המלאה

*הכותבת, גילה גמליאל, היא חברת הקבינט המדיני ביטחוני, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה וחברת כנסת מטעם הליכוד.