דעות
תנובה הפכה אותנו לארנק חסר פנים
גיא וינברגר מגדיר את 'פרשת תנובה' כמשבר האמון של 2011. "מי שנואם על מקסום רווחים לא יכול לבקש שיראו בו רפתן חביב, אבל לא הכל אבוד"
תנובה לימדה השנה את כולנו כמה שיעורים חשובים במיתוג. הסיפור של מותג החלב הוא סיפור מתח, אבל לא במובן הבלשי. בשנתיים האחרונות ראינו איך המתח גובר בין מה שהמותג עם הבית רוצה לסמל, לבין מי שהוא היה בפועל. כל אחד מהקטבים משך לכיוון שונה, עד שהסיפור כולו התפוצץ. תנובה הביאה לשיאים חדשים את המושג \"מותג חלול\" - ארגון המתנהל כחברת פיננסים דורסנית מצד אחד ומבקש להתהדר בערכים של עממיות, משפחה וישראליות מן הצד השני. לא ניתן לשמר מותג מול קונפליקט פנימי גס שכזה, ולכן נקודת השפל אליה הגיע הסיפור אינה מפתיעה.
משבר תנובה מביא אותנו אם כך למספר מסקנות. הראשונה מוכיחה כי לא ניתן לאפשר פער גדול מידי בין ערכי המותג לבין המציאות. אין תקציב פרסום שישכנע את הציבור שחזיר הוא בעצם גור חתולים. זהבית כהן, שלא הסכימה לוותר על אור הזרקורים, הפכה בפועל לפרזנטורית של המותג. זאת למרות שהיא נשמעת ההפך מהקו אותו ביקש המותג לשדר. היא מדברת על השבחה, מקסום רווחים וגזירת קופון, ההפך הגמור מהמשפחתיות של הבית הישראלי. כהן דהרה אל משרדי תנובה כשבפיה רטוריקה השייכת לעולם הפיננסיים הקר. לצערה, התזמון היה אומלל. בשנה האחרונה הציבור סולד מכל מה שמריח מכוחנות וקפיטליזם חזירי. מי שנואם בכנס פתוח על מקסום רווחים בעזרת העלאת מחירים, לא יכול לבקש מהציבור לראות בו רפתן חביב עם גבעול של חמציץ בפיו.
השיעור השני אותו למדנו הוא שערכי המותג באים עם \"מס\" שיש לשלם, ולא רק כמס שפתיים. הערכים הללו חייבים לקבל תוקף קונקרטי גם במציאות. תנובה היא מותג עממי המושרש עוד מקום המדינה, אך עם ההפרטה ומכירתה לקרן השקעות זרה, שכל עניינה הוא שורת הרווח, לא ניתן להמשיך לרכב רק על גלי הנוסטלגיה. כהן, המשמשת כנציגת הקרן בישראל, הייתה חייבת לוודא שהאתוס המכונן של המותג בא לידי ביטוי קונקרטי ואמיתי במציאות והוא לא רק מופיע כאמירה חסרת כיסוי בפרסומות. התנהלות תנובה בפועל רק חיזקה את התחושה שמחלבות תנובה עסוקות בעיקר בחליבת כיסו של הציבור ופחות בדאגה אכפתית למשפחה הישראלית.
אך לא הכול אבוד. עוצמת הכעס של הציבור מלמדת דווקא על חיבור רגשי חזק למותג. ככל שהחיבור חזק יותר, הציפיות גדלות והאכזבה מתדרדרת במהירות לשנאה. עכשיו, צריך לנתב את העצמה הרגשית הזו, שעדיין קיימת, לנתיבים חיוביים. יש לייצר שיח חדש מול הציבור, כזה המושתת על הבנה ולא על מאבק. כזה המושתת על דיאלוג ולא על מונולוג. התפטרות והוזלת מחירים אמנם נתנו את תחושת הניצחון לקהל, אבל גם \"ניצחון\" הוא מושג שנלקח משדה הקרב. על תנובה לשדר כי לא מדובר בפעילות מתוך תבוסה, אלא בהפנמה של המסר, וזאת כדי לאפשר לציבור לצאת מעמדת כלב השמירה. מבצעים, הורדת מחירים והגדלת אריזות הן פעולות מבורכות. גם צעדים פופוליסטיים יתקבלו, אם רק ישדרו את האמירה הנכונה - הפנמנו את המסר. המלחמה נגמרה.
בנוסף, על תנובה לקחת את היוזמה חזרה לידיים. הציבור מרגיש שמדובר בשק חבטות חסר שליטה. אם הארגון ייקח פיקוד ואחריות, יציג צעדים יזומים לשיפור המצב, ולא רק תגובות מאולצות, הצרכן ירגיש בנוח להוריד את הנשק. החלפת הנהלה ואפילו מינוי נציג מקרב הציבור כחבר המוזמן לישיבות ההנהלה, יכולים לסייע לחברה לחרוט על דגל המותג ערכים חדשים של שקיפות, אחריות חברתית והוגנות. מעשה שכזה יכול לשמר את המותג תנובה כמותג-על גם לעשרים השנה הבאות.
הלקחים והצעדים הללו רלוונטיים לא רק לתנובה, אלא לכל מותג המבקש לשרוד בסביבה הצרכנית החדשה. הקהל לא הפך ליפה נפש ואינו סולד מעשיית כסף, אבל חזירות ובריונות אינם מקובלים עוד. אף אחד לא אוהב להיות מספר סטטיסטי בדו\"ח כספי, ותנובה רק חיזקה את התחושה שהצרכן הישראלי הוא קודם כל ארנק חסר פנים. אחרי הקיץ שהיה, החברות חייבות להבין שעליהן להשקיע לא רק במיתוג, אלא גם במילוי ההבטחות שהמותג משחרר לחלל האוויר כלפי הצרכן.
גיא וינברגר הוא מנכ\"ל ושותף במשרד הפרסום זרמון-גולדמן DDB
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(17):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
13.תנובה איבדה אותי כלקוחעופר מודיעין 11/2011/11הגב לתגובה זו0 0בזכות החרם למדתי שיש מוצרים אחרים ולא פחות טובים , אני עדיין מחרים את תנובה ולפי המלאי במדפים אני לא היחיד, אנשים פשוט פיתחו אלרגיה למותג תנובה.סגור
-
12.אין כמו תנובה בכל העולם. מה התחליף שלכם שטראו (ל"ת)שני 11/2011/10הגב לתגובה זו0 0סגור
-
11.פרסום זה לא מקצוענגר אמיתי 11/2011/09הגב לתגובה זו0 0לפחות לא בארץ. זה לופ שנוצר באשמת הלקוחות או משרדי הפרסום- אבל פרסום הוא כח ופרסום הוא קשרים ופרסום הוא מדיה אבל הוא לא מקצוע. כי אין אפשרות שיהיו פרסומאים טובים כי זה לא משנה עם הקריאייטיב יותר טוב או פחות, זה גם לא משנה כמה התקציבאית תנעים את זמנה של מנהלת השיווק. כך גם לגבי הסטודיו, מחלקת האסטרטגיה ומחלקת המדיה. כי אין באמת פרסום אלא מערכת העברת כספים בין לקוח שיודע הכל למשרד שלא יודע כלום. עולם הפרסום בנוי ממספר בכירים/ בעלים/ שותפים ולכל שאר התפקידים אין באמת צורך או דרישה. פרסום הוא לא מקצוע- הוא עבודה נדרשת. שנה, שנתיים, שלוש וזהו. אבא שלי נגר בן 66 אני פרסומאי לקראת פרישה בן 33.סגור
-
חפש את שגיאת הכתיביובל 11/2011/10הגב לתגובה זו0 0ותבין למה התחום לא בשבילךסגור
-
10.פרסום זה מקצועאמיתי 11/2011/09הגב לתגובה זו0 0מר ויינברגר היקר, נחמד לקרוא את עמדתך המנומקת והמנוסחת היטב, אך לא מקורית יש לציין (גם זה בסדר, אם אתה חי עם זה בשלום), אבל השאלה שלי היא מדוע זרמון גולדמן אינה מיישמת את הכתוב על ידי המנכ"ל שלה. אתם מבקשים לשדר מקצוענות אבל מנהגים כמו חובבנים, אתם מנסים לשדר הבנה אסטרטגית אבל 90% מהקמפיינים שלכם חסרות אותה, אתם מנסים לשדר הגינות ובפועל כל מי שנתקל בכם נכווה, אתם מנסים לשדר רצינות אבל מציבים במרכז המשרד שולחן סנוקר וכדורגל שולחני שאינם נחים, אתם מנסים לשדר עממיות אבל שני הבעלים מחזיקים נהגים (היחידים בתעשייה), אתם מנסים לשדר יציבות אבל מחליפים את כל המשרד בתדירות קבועה כל מספר חודשים. האם אתה חושב שלעד יאמינו לכם? כמה זמן תצליחו לשמור על הפער בין ההבטחה המותגית שלכם לבין המציאות? אני במקומך הייתי מתקן מבפנים ורק אז מתפנה ללהג דעות של אחרים. אגב, לדעתי, עוד יש לכם סיכוי, אחרי הכל, הקדשתי כמה דקות לתגובה הזאת.סגור
- טען עוד
-
כולם כאלהפרסומאווי 11/2011/09הגב לתגובה זו0 0כל ענף הפרסום חולה באותה מחלה. זרמון גולדמן לא שונים היום מכל משרד אחר.סגור
-
9.תנובה ? מה זה? לא מכיר -KO 11/2011/09הגב לתגובה זו0 0כבר 3 חודשים אני לא קונה תנובה ואמשיך כך עד שגבנצ טל העמק יעלה 13 שח - חצי ממירו היום. בנתיים אני קונה גבינות הולנדיות מיובאות והרבה יותר טעימות שנמכרות ביותר זול!סגור
-
8.כבר חזרתי לקנות תנובה כי הם בכל זאת טובים יות (ל"ת)צרכן 11/2011/08הגב לתגובה זו0 0סגור
-
7.זה עובד עם פוקסקוטג' 11/2011/08הגב לתגובה זו0 0השאלה היא אם אפשר לעשות את זה עם חברות שבראשן עומדים אנשים קצת פחות אמיצים. בסופו של יום כולם רוצים להרוויח וכמה שיותרסגור
-
6.עכשיו תשליך את זה על הלקוח שלך - AIGשי 11/2011/08הגב לתגובה זו0 0הפרסומות אומרות "נהיה שם בשבילך", אבל בפועל המחירים בשמיים.סגור
-
בדיוקמאחורי הקלעים 11/2011/08הגב לתגובה זו0 0נהיה שם בשבילך הוא גימיק פרסומי שאין מאחוריו כלום. ישבו וחשבו על כמה פיצ'רים קטנים וזולים שאפשר לתקשר אותם והשיקו אמירה חדשה לחברה. בפועל שום דבר לא השתנה שם. השירות אותו שירות, המוצר אותו מוצר, המחירים אותם מחירים. הדבר היחד שהשתנה זה שמשרד הפרסום הצליח לשכנע את הלקוח להוציא עוד כמה מיליוניםסגור
-
5.די תתחילו לעבוד אייס! נישמע חלטורה.... (ל"ת)איזה כותב מעאפאן 11/2011/07הגב לתגובה זו0 0סגור
-
4.נותנים לחתול לכתוב על השמנתאחת שיודעת... 11/2011/07הגב לתגובה זו0 0אחד האנשים הכי יהירים ומתנשאים בשוק הפרסום מבקר את תנובה ...נו באמתסגור
-
הוא גם עבד עבורם בעברהגר 11/2011/07הגב לתגובה זו0 0למי שלא יודע, גיא ויינברגר היה פלנר של תנובה כשהוא עבד במקאן אריקסון. האם בתקופה שהוא עבד עבורם ראינו משהו אחר? האם המותג יישם אז את ההמלצות של מר ויינברגר? נורא קל לכתוב מאמר מלומד אבל הרבה יותר קשה ליישם. במאמרים שלו ויינברגר נשמע כמו איש אקדמיה מלומד (אם אני לא טועה, מישהו אפילו הצמיד לו פעם בטעות את התואר דוקטור) אבל במציאות המותגים שעליהם הוא אחראי, מתנהגים בדיוק כמו כל המותגים האחרים.סגור
-
3.מה חידשת?עידו 11/2011/07הגב לתגובה זו0 0גיא היקר, כשכותבים טור מקובל לנסות להגיד משהו חדש, להאיר נקודה חדשה, להפתיע. לא אמרת כלום שלא שמענו, ידענו או קראנו בעבר. הכל מיחזור של מסרים שנטחנו לעייפה בשבועות האחרונים.סגור
-
2.מי שלא עושה כותב (ל"ת)מורה 11/2011/07הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.כל מילה בסלערפי 11/2011/07הגב לתגובה זו0 0ניתוח מצוייןסגור


