מנכ"ל משרד החקלאות: "שמח שרשתות השיווק נענו לקריאתנו"
האם המשבר עם טורקיה יוצר הזדמנות לתוצרת ישראלית? מה הציבור צריך לדעת לגבי טריות התוצרת החקלאית? איך מאיישים תקנים של עשרות אלפי פועלים חסרים בענף החקלאות והאם יש חסמים בירוקרטים בתקופת המלחמה? אורן לביא מנכ"ל משרד החקלאות עונה על השאלות הקשות
האם המשבר עם טורקיה יוצר הזדמנות לתוצרת ישראלית? "אנו מובילים מדיניות של עידוד רכישת תוצרת חקלאית ישראלית. מדובר במשאב ישראלי שחייבים לטפח ולחזק אותו. אני רוצה לראות את הצרכן הישראלי מתלבט בין עגבניות מחבל תקומה לבין אלו מהערבה, ולא בין עגבניות מישראל לאלו של טורקיה. אנחנו במשרד החקלאות קראנו לכל רשתות השיווק בישראל להעדיף תוצרת חקלאית ישראלית".
יש היענות? "אני שמח לראות שמספר רשתות שיווק כבר נענו לקריאת המשרד, וכבר היום מעניקות עדיפות לתוצרת ישראלית ומסמנות אותה בבירור כדי שכל צרכן יוכל לזהות שמדובר במוצר כחול-לבן. אני קורא לצרכנים: חפשו את סימון תוצרת ישראל, שאלו את המוכר, ושקלו לקנות רק תוצרת ישראלית כדי לחזק את חקלאי ישראל בעת זו, אני מבטיח שהתוצרת הישראלית היא טעימה ואיכותית יותר".
וזו הזדמנות לחקלאות הישראלית לפרוח דווקא בתקופת מלחמה והשלכותיה על הכלכלה: "באשר למשבר עם טורקיה, אנחנו רואים היום יותר מתמיד שחקלאות מקומית חזקה ואיתנה היא המפתח היחידי לביטחון מזון בישראל, ולכן נמשיך לעודד רכישת תוצרת ישראלית מייצור מקומי."
ישנם דיווחים מוטעים לגבי פערי מזון של תוצרת חקלאית טרייה וישנה בהלה בציבור. נשמח שתדייק את העובדות בנושא. "אני מבקש לעדכן כאן את הציבור בשם המשרד כי מדפי רשתות השיווק מלאים בתוצרת חקלאית טרייה בעת זו. שטף הדיווחים המציפים את אזרחי ישראל במלחמה עלול לכלול במקרים רבים גם מידע שקרי או מוטעה (דיסאינפורמציה). המידע הזה גורם ללחץ, פאניקה ודאגות מיותרות בקרב הציבור שחושש ממחסור. חשוב לציין, במשקים החקלאיים ברחבי ישראל יש מספיק תוצרת חקלאית ונכון לשעה זו, אין מחסור.
"השיחות שערכתי עם חקלאים באזורי החזית ובכלל, עיקר האתגרים שעלו מהשטח לא נוגעים למחסור בתוצרת חקלאית בשדות או במשקים, אלא בעיקר מהיעדר ידיים ובעיות לוגיסטיקה של אספקת המזון לציבור הרחב. גם בנושאים הללו, אנחנו ממשיכים לדאוג לחקלאי ישראל באמצעות מענה אישי לכל חקלאי שפונה אלינו בכל שעה".
מה הציבור צריך לדעת לגבי טריות התוצרת? "חשוב לנו לשקף לציבור הישראלי ולעדכן אותו במגמות צריכה של תוצרת חקלאית טרייה, ולכן אנחנו דואגים לפרסם באופן שקוף תמונת מצב שכוללת סקירה מקיפה של הצריכה הכמותית, וניתוח של כל מחלקות התוצרת הטרייה. אני מבקש להבהיר כי הגורם הבלעדי שיכול לתת מידע אמין על תוצרת חקלאית טרייה לרבות חוסרים, הוא משרד החקלאות ובטח לא פרשנים או גורמים לא מוסמכים".
איך מאיישים תקנים של עשרות אלפי פועלים חסרים בענף החקלאות? "שר החקלאות אבי דיכטר, אני והצוותים של משרד החקלאות פועלים 24/7 כדי לפתור את משבר כוח האדם בענף. חייבים להבין את המספרים, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר, יצאו מישראל למעלה מ- 8,000 עובדי חקלאות זרים, מתוך כ-30,000 עובדים שעבדו בישראל טרם תחילת המלחמה.
"מדובר במספרים גדולים שהחקלאות הישראלית לא ידעה מימיה. בימים האחרונים, ולאחר יוזמות רבות מצד משרד החקלאות בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה, הממשלה אישרה החלטה שתאפשר גם לחברות כוח אדם פרטיות המגייסות עובדי חקלאות זרים, לתווך ולהכניס לישראל 5,000 עובדים זרים לענף החקלאות".
יש חסמים בירוקרטים בתקופת המלחמה? "ביום שישי האחרון נפגשתי עם מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, יחד עם נציגי לשכות כוח האדם הפרטיות במטרה להקל על חסמים בירוקרטיים ולהאיץ את הבאת העובדים הזרים לישראל. הלשכות מסרו לנו שיש להן את היכולת להביא לישראל עובדים זרים ממדינות שאין לנו איתן הסכמים בילטראליים ולכן זו אחד מפתרונות רבים שאנחנו מנסים להביא בזמן הזה".
איך אתם מגויסים בגזרה החקלאית? "אנחנו פועלים במישורים נוספים כדי לפתור את המשבר בענף, פרסמנו לאחרונה נוהלי תמיכות בהיקף של 2,000 ₪ לחודש לחקלאי עבור כל עובד חקלאות זר שיישאר לעבוד באזורי החזית. גם את העובדים הישראלים אנחנו מגייסים למשימה, ונעניק לחקלאי 2,000 ₪ נוספים לחודש עבור כל עובד ישראלי חדש במשק חקלאי.
"במהלך הקטיף שערכתי בשבוע האחרון, פגשתי גם את מאות המתנדבים שמגיעים למשקים חקלאיים ועוזרים להציל את החקלאות הישראלית, מידי יום עובדות ועובדי משרד החקלאות מתגייסים מידי יום בחקלאות. אנחנו נמשיך לתמוך בארגוני חברה אזרחית, הפועלים לשילוב מתנדבים בחקלאות".
כיצד אתם פועלים להצלת החקלאות במשבר המלחמה? "התפקיד של משרד החקלאות הוא לשמור על הרציפות התפקודית לאורך שרשרת האספקה וכפועל יוצא על ביטחון המזון. התפקיד הזה מקבל משמעות עצומה כאשר אנחנו מדברים על מצב מלחמה. פרסמנו בשבועות האחרונים נוהלי תמיכות שמטרתן להקל על חקלאי ישראל ולפתור את משבר כוח האדם עמו מתמודד הענף. המשרד מבצע הערכות מצב שוטפות ומעדכן את הציבור בעת הצורך".
איפה מתעדכנים לגבי מענקים וזכאויות? "אני מזמין כל חקלאי להיכנס לאתר משרד החקלאות ולראות את התמיכות והמענקים שהוא יכול לקבל נכון להיום, ואם הוא צריך סיוע הוא מוזמן לפנות לצוות שלנו במוקד משרד החקלאות שפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע כדי לתת מענה אישי, מהיר ויעיל לכל חקלאי ישראל. המשרד בקשר עם החקלאים, ארגוני החקלאים ומועצות הייצור כל הזמן במטרה לפתור בעיות באופן מיידי ככל הניתן.
"אנחנו גם פועלים באופן יזום מולם כדי לראות שהם מקבלים את כל המעטפת שהם צריכים בזמן הזה. אנחנו פותרים אתגרים וקשיים באופן מיידי. בנוסף, אנחנו תומכים בקידום זירות מסחר מקוונות למכירה ישירה של תוצרת חקלאית ישירות מהחקלאי. לצרכן ולשוק המוסדי. הזירות יעלות לאוויר בימים הקרובים וכל אזרח יוכל לקנות תוצרת ישראלית מקומית הישר מהחקלאי."
האם החקלאים יפוצו על הנזק? "פיצויים על נזקים ישירים ועקיפים יטופלו על ידי רשות המיסים. בזכות התערבות שר החקלאות, אבי דיכטר, וגורמי המקצוע במשרד, החקלאים יוכלו לתבוע מקדמות עבור פיצוי על נזק עקיף שנגרם בעקבות המלחמה באופן אוטומטי ומהיר.
"המקדמות ייעודיות לחקלאות לפיצוי על נזק עקיף שנגרם בשל המלחמה, וישולמו לחקלאים שיישובם מוגדר כיישוב ספר, בטווח של 0 עד 7 ק"מ מהגבול. המקדמות מצטרפות למסלול הפיצוי של הנזק הישיר שמשולם בכל הארץ. במקביל, אנו מקדמים מקדמות דומות לחקלאים ביישובי גבול הצפון שפונו.
"בימים אלה הוגשה טיוטת תזכיר חוק על שולחן הכנסת, הכולל מנגנון ופתרון לפיצוי לעד 20 ק״מ. אנו דורשים להרחיב את מנגנון הפיצוי בדרום ל- 0-40, בצפון 0-9 ובנוסף לייצר מנגנון פיצוי נוסף לחקלאים שנפגעו בשאר חלקי הארץ".
"בנוסף לכך, השר דיכטר מקדם דרישה למתווה פיצויים ייחודי לחקלאות, הכולל את שינוי תנאי הסף לכניסה למנגנון הפיצוי (חישוב על פי מחזור עונתי ולא בהשוואה לפעילות באותו החודש אשתקד), בשל מאפיינים שונים המבדילים את משקי החקלאות מעסקים המחזיקים מלאי או מזון ומאפיינים שונים בחישוב הפיצוי, כך לדוגמא התחשבות בהוצאות משתנות (טיפול בקרקע, דישון, שתילה) למול הוצאות קבועות (ארנונה, חשמל ועוד) בשאר העסקים".
