נדל"ן ותשתיות

מחירי הנדל"ן עלו? זה הנתון המדאיג שאף אחד לא מספר לכם

אחרי שהזהרנו שמספר המשכנתאות שבפיגור עומד לעלות שוב, נתוני בנק ישראל הוכיחו שהישראלי הממוצע לוקח 114 אלף שקל יותר במעמד חתימת המשכנתא לעומת המצב לפני 5 חודשים. מה לא מספרים לכם כשמצהירים שהקבלנים "מפסידים כסף" כשהם מחלקים הטבות מימון ולמה הבנקים שותקים?
איציק יצחקי |  1
משכנתא (צילום Magma Images, פלאש 90)
רגע אחרי שהזהרנו אתמול כי נוטלי המשכנתאות בקריסה, יצא בנק ישראל עם הודעה שמחזקת עוד יותר את הנרטיב. הציבור לא טיפש. הוא קורא את הנתונים שבנק ישראל מפרסם ויודע שגם אם הוא לא נמנה עם הסטטיסטיקה האכזרית שבמסגרתה אחד מתוך 170 משקי בית לא מצליח לשלם את המשכנתא, הוא עדיין בקושי מצליח להרים את הראש מעל המים.
הסיפור אתמול עסק סביב הוראת הבנק לבנקים למשכנתאות, להאריך את התקופה שבה הם מדווחים על לקוחות שלא עומדים בהחזר המשכנתא מ-30 ל-60 יום. בדרך הזו הבנקים מרוויחים פעמיים: פעם אחת זה משפר את נתוני המשכנתאות בטווח הבינוני ופעם שנייה הלקוחות זועקים לעזרה ומשלמים ריבית דריבית על הקפאת ההלוואה שלהם (או שהם לוקחים הלוואה יקרה יותר, הלוואה לכל מטרה, כדי לא להיכנס לפיגור). במקום לסייע לישראלים בזמן מלחמה, כפי שקרה במהלך מלחמת חרבות ברזל, הבנקים לא רק שלא מקלים על הציבור בתקופה הזו - הם גם מזהירים שלא כדאי לכם להקפיא הלוואה, גם אם אתם במילואים, כי ייתכן מאוד שתשלמו ריבית יקרה יותר (גם לעומת מה שהמוסדיים מציעים לכם).
כזכור, בנק ישראל הודיע אתמול כי ישנה עלייה נוספת בפיגורי המשכנתאות. בחודש מאי נרשם שיא פיגורים (משכנתאות שהפיגורים שלהם עולים על 90 יום) - 3.734 מיליארד שקל (עלייה של 4% לעומת החודש שעבר, אפריל). אלה מספרים גבוהים בהרבה לעומת תחילת המלחמה, אוקטובר 2023. לעומת המצב לפני שנה, מדובר בעלייה של 15%. בתקופה שבה הריבית לא יורדת, חלק ממשקי הבית לא רק נמצאים בסיכון לגבי החזר המשכנתא, הם אפילו עלולים לקרוס.
בואו נדבר על עובדות. לפי נתוני הבנק, המשכנתא הממוצעת של רוכשי הדירות הגיעה ל-1.06 מיליון שקל, שזה בערך 114 אלף שקל יותר מאשר בינואר. זו משכנתא ממוצעת, שמתחבר למשכנתאות אחרות שנלקחו כשהמחירים כאן היו נמוכים יותר. אם צריך להעריך, בזהירות, אפשר לומר שרוכשי דירות חדשות כיום לוקחים משכנתא ממוצעת גבוהה ב-50%-30%. רוכשי הדירות באזורי ביקוש נמצאים בחלק העליון של הרף ואפילו, במקרים מסוימים, הרבה מעבר לו. משכנתא של 2-2.5 מיליון שקל היא כבר לא אירוע חריג.

בשלב החתימה הכל נראה ורוד, עד שפקיד הבנק מצלצל אליך (shutterstock)
אם נחזור לנתונים היבשים, יש הסבר הגיוני לעלייה הממוצעת בגובה המשכנתא. הקבלנים יצאו במבצעי מימון, והרוכשים, שחלקם לא ממש מבין בנדל"ן, קיבל פריסה נוחה של תשלומים ושילם יותר. מספרים לכם שהקבלן מפסיד 6% בגין הריביות, אבל אף אחד לא מספר שהוא מרוויח 4% על ה"כסף החי" שהוא מקבל היום מהבנק במקום בעוד 3 שנים (במבצע 20/80, הבנק מקבל בערך 50% מהכסף עכשיו, מקדמה של 20% והשלמה מהבנק על חשבון הלקוח, כשהוא משלם את הריבית), ובעיקר מסתירים את העובדה שהוא מקבל מימון לפרויקט וזה מציל אותו. כשאומרים שקבלן מפסיד 6% מהרווח היזמי שלו, שוכחים שבדרך הוא העלה מחיר. אם תהיתם למה הקבלנים לא קרסו עד היום כמו מגדל קלפים - התשובה מתחבאת בתוך המספרים האלה.
בין המספרים, היה אפשר למצוא נתון מדאיג נוסף: יתרת החוב של משקי הבית גדלה לכ-855 מיליארד שקל, כשעיקר העלייה הושפע בחובות של הציבור ממשכנתאות, כ-7 מיליארד שקל. בכל מה שלא קשור לדיור, משקי הבית שומרים על איזון יחסי. אם עד עכשיו לא נדלקה נורה אדומה לבנק המרכזי, זה כנראה הזמן הנכון לאירוע הזה. הקבלנים סבורים כי הפתרון נעוץ בהורדת הריבית, גם ברמה של 0.1%. הם סבורים כי זה "אולי לא ישפר את הריביות, אבל זה בהחלט ישפר את האווירה הכללית ויחיה את ענף הנדל"ן".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    מטורףףףףף (ל"ת)
    עדי 06/2025/24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור