נדל"ן ותשתיות

המשכנתא שלכם הוקפאה? זו המלכודת שתהפוך את הנטל שלכם לכבד יותר

אורן שלו, מייסד התאחדות יועצי המשכנתאות, בטור מיוחד על הקפאת המשכנתאות על ידי הבנקים והסיכונים הטמונים בכך
מערכת ice | 
מחירי הדירות בישראל (צילום פלאש 90/ מיכאל גלעדי, shutterstock)
אורן שלו, מומחה פיננסי, מייסד התאחדות יועצי המשכנתאות, מנכ"ל פוקוס מרכז ידע למשכנתאות, מזהיר בטור מיוחד על הקפאת המשכנתאות על ידי הבנקים והסיכונים הטמונים בכך.
"נטל המשכנתא תמיד היה כבד על משקי הבית הישראליים, אך עליית הריבית בשנים האחרונות הפכה אותו לבלתי נסבל עבור רבים. כאשר המלחמה פגעה בבתים ובפרנסת משפחות, היה מצופה שהמערכת הבנקאית תמצא פתרון הוגן. אלא שהמתווה שפרסם בנק ישראל השבוע, למרות הכותרות הרועמות על הקפאה ללא ריבית, עלול להחמיר את מצבם של בדיוק אותם אנשים שהוא נועד לעזור להם.
הפער בין השיווק למציאות: המתווה מאפשר הקפאת תשלומי משכנתא לשלושה חודשים או יותר, אך כמו תמיד - אין ארוחות חינם. בנק ישראל הציע שלוש דרכים לגביית הכסף המוקפא: הארכת ההלוואה בתקופת ההקפאה, פריסת הסכום על יתרת תקופת המשכנתא, או פריסה לארבע שנים החל מעוד שנה. בפועל, כל הבנקים בחרו באופציה השלישית - הזולה ביותר עבורם והקשה ביותר עבור הלקוחות.
התוצאה? עליית התשלום החודשי באופן דרמטי בדיוק כאשר המשפחות החלו להתאושש מהמשבר. לקוח שהקפיא 18,000 שקל בשלושה חודשים ימצא את עצמו משלם 375 שקל נוספים בכל חודש במשך ארבע שנים. אם הקפיא 36,000 שקל בשישה חודשים - הוא ישלם 750 שקל נוספים מדי חודש.
מקרה מהשטח: כשהעזרה הופכת לנטל: המקרה של אסף, שפונה מביתו ב-7 באוקטובר ובחר להקפיא את המשכנתא, ממחיש את הבעיה. הוא הקפיא שמונה חודשים של תשלומים בסך 56,000 שקל, וגילה לתדהמתו שההחזר החודשי שלו עלה מ-7,000 שקל ל-8,166 שקל. כשהוא עדיין לא חזר לביתו, הוא מוצא את עצמו בנטל כלכלי כבד יותר מקודם.
הפגמים במתווה: המתווה הנוכחי סובל מכמה פגמים יסודיים. ראשית, הוא מתמקד רק בנפגעי בתים ומתעלם מבעלי עסקים שנפגעו ומאנשים שנקראו למילואים. שנית, הוא מעביר את העלות לטווח הארוך על דרך שמכבידה על הלקוחות בדיוק בזמן שהם מנסים להתאושש.
הפתרון פשוט יחסית: בנק ישראל צריך להסיר את האופציה השלישית מהמתווה ולאלץ את הבנקים לבחור בין דחיית התשלומים לסוף התקופה לבין פריסה על כל יתרת המשכנתא. לחלופין, ניתן להאריך את תקופת התשלומים לעשר שנים במקום ארבע, מה שיוריד את העלייה החודשית מ-750 שקל ל-250 שקל בדוגמה שהוזכרה.
המסקנה
הקפאת משכנתאות ללא ריבית נשמעת כמו פתרון מושלם, אך בפועל היא עלולה להפוך לנטל כבד יותר מהמקורי. במקום לעזור לנפגעי המלחמה, המתווה הנוכחי עלול להכביד עליהם דווקא כאשר הם מנסים לחזור לשגרה.
בנק ישראל והבנקים חייבים לחזור לשולחן התכנון ולמצוא פתרון שאכן עוזר, במקום כזה שנראה טוב רק על הנייר. המלחמה פגעה קשות במשפחות רבות, והן זכאיות לקבל עזרה אמיתית, לא הטבה שתיחשף כמלכודת כלכלית בעוד שנה או שנתיים.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה