בשבוע שעבר הודיעו הבנקים למשכנתאות ללקוחות שמפגרים בתשלומי המשכנתא, כי הם מאריכים זמנית את הדיווח למאגר נתוני אשראי. אם מישהו תהה האם המצב הזה נובע רק בשל המלחמה - התשובה היא לא. בנק ישראל החליט להנחות את הבנקים להקל על הלקוחות, אבל במקום לאפשר להם להקפיא את המשכנתא בתנאי מלחמה (ריבית נמוכה), כפי שהיה אחרי ה-7 באוקטובר, הוא דחה את הקץ ומאפשר להם להקפיא משכנתא רק בתנאים פחות טובים.

במקום לטפל בשורש הבעיה, בזוגות שלא מצליחים לגמור את החודש בשל הריבית הגבוהה, הפתרון המיידי היה דחיית הדיווח. לקוח שלא יכול היה לשלם את המשכנתא, ימשיך לא לשלם אותה בהבדל אחד - הוא לא יירשם במאגר כעבור חודש, אלא כעבור חודשיים.

מנתונים שפרסם היום בנק ישראל עולה כי ישנה עלייה נוספת בפיגורי המשכנתאות. בחודש מאי נרשם שיא פיגורים (משכנתאות שהפיגורים שלהם עולים על 90 יום) - 3.734 מיליארד שקל (עלייה של 4% לעומת החודש שעבר). אלה מספרים גבוהים בהרבה לעומת תחילת המלחמה, אוקטובר 2023. לעומת המצב לפני שנה, מדובר בעלייה של 15%.

על המצב הרע של נוטלי המשכנתאות בישראל יכולים להעיד גם הלוואות הבלון. הלוואות הבלון שניטלות בין היתר במסגרת מבצעי המימון (הלקוח משלם מקדמה, היזם משלם את ההלוואה בינתיים ואת שאר הכסף הוא מקבל לפני מסירת הדירה, מבצע מוכר במסגרת מבצעי 20/80 או 10/90) עמדו במאי על 1.48 מיליארד שקל לערך, כ-16% מכלל המשכנתאות. עוד נתון מעניין הוא מספר ההלוואות שנלקחו במסלול שאינן צמוד מדד - מעל 82%. המגמה הזו החלה כחצי שנה לאחר עליית הריבית ונמשכת עד היום.

בהתחלה הכל היה נראה ורוד. נוטלי משכנתאות (shutterstock)

התירוץ של הבנק המרכזי להחלטה לדחות את הדיווח היה המלחמה מול איראן, אבל האמת שאת נתוני המשכנתאות, שמעמידים חלק מהציבור בסיכון, היה אפשר לראות עוד קודם. זוג שלקח משכנתא של 9,000 שקל בחודש ישלם כעת 11,000-12,000. הוא כורע תחת הנטל בשל הריבית הגבוהה. האם הפתרון הוא לדחות את נתוני הפיגורים מתוך אמונה ש"בעוד חודש הכל יסתדר" והזוג יחזיר את ההלוואה לבנק? מבחינת בנק ישראל, התשובה היא חיובית.
 

הבנקים יוצאים נשכרים פעמיים: פעם אחת הם מציגים נתונים טובים יותר על הפיגור במשכנתאות, ופעם שנייה הם מרוויחים ריבית גבוהה יותר כשלקוחות מבקשים הקפאה חלקית או מלאה. בהוראה שהוציא בנק ישראל השבוע הוא כתב: "מוצע ליצור קשר עם נותני האשראי מהם ניטלה הלוואה, ולבחון אפשרויות לדחייה או לפריסת תשלומים". עוד הוא מדגיש כי "יש לשים לב לעלויות שיתכן וכרוכות בכך, וככל שהדבר נדרש לכם. ממליצים לפעול בתיאום עם נותני האשראי  על מנת למנוע,  ככל שניתן, מצבים של חריגה ממסגרות אשראי, החזרת צ'קים או פיגור בתשלומים. חריגה או פיגור שלא הוסדרו מראש עלולים לפגוע ביכולת לקבל אשראי בתנאים טובים בעתיד".

לאחרונה חשפנו כאן כי חברות הביטוח החלו להציע ללקוחות משכנתא ל-40 שנה וכן מימון של 60% מהדירה למשקיעים, במקום 50% כיום. כך מנסות חברות הביטוח "לשאוב" לקוחות שלא מקבלים משכנתא מהבנק. הם מציעים אפילו רישום בטאבו על חשבונם ועוד שלל הטבות שלא תמצאו בבנקים - הכל כדי שזוג צעיר בגיל 27 ייקח משכנתא ויסיים לשלם אותה בפנסיה.

בחזרה להחלטה של בנק ישראל. מבחינתו, העיתוי הוא נכון ומדויק. מספר המפגרים במשכנתא הולך ועולה מזה כשנתיים והקצב, גם אם לא מדובר במשבר חריף, צריך להדליק נורה אדומה. צד שני, בנק ישראל טוען ובצדק שלצד העלייה במספר הפיגורים במשכנתאות, שנובעת בעיקר מהריבית הגבוהה, לא מדובר במשבר. בטח לא משבר סאב פריים. באחוזים, מדובר בכחצי אחוז בערך מכלל המשכנתאות. ליתר דיוק, 0.59%.

עוד ב-

"עושים נזק": הערים עם השוכרים ה"בעייתים" בישראל נחשפות

לכתבה המלאה

ואם תרצו את זה במספרים, אז כיום, 1 לכל 170 איש בערך מפגר בהחזר המשכנתא. לפני שנתיים, אחת ל-204 משפחות הייתה כזו. למרות שמדובר באירוע חריג, אסור לאפשר לו להימשך. אחרת, המצב של נוטלי המשכנתאות בישראל רק יילך ויחמיר.