עשרות אלפי פועלים פלסטינים שעבדו באתרי הבנייה בישראל לא הורשו להיכנס בתחילת המלחמה. הדבר גרם להיצע נמוך והמצב הידרדר - עד כדי איחור במסירת דירות. אחרי הפסקת האש בצפון, המצב מעט נרגע, אבל אחרי שהוכרז מבצע "עם כלביא", חלק מאתרי הבנייה שוב צמצמו פעילות במקרה הטוב, או נסגרו במקרה הרע.

סקר מעקב בנייה שערך הלמ"ס שאל "האם יש פעילות באתרי הבנייה שלכם בתקופה חריגה זו?”. התוצאה: כ-65% מאתרי הבנייה בישראל נותרו פעילים במהלך ימי המבצע. כמובן שיש הבדל בין אתר לאתר וחלק מהאתרים שהיו פעילים, עדיין עבדו במתכונת מצומצמת.

יחד עם זאת, נצפו פערים בין המחוזות בהשפעת המצב הביטחוני על המשך העבודה באתרי הבנייה. במחוז הצפון דווח על סגירה של כ-40% מאתרי הבנייה. בתל אביב, שספגה מהלומה במלחמה, לעומת זאת, נסגרו 51% מאתרי הבנייה. ההשפעה הפחותה ביותר נרשמה דווקא במחוז הדרום, שם התנהלה מלחמת "חרבות ברזל" בתחילתה, בו כ-20% בלבד מהאתרים נסגרו במהלך המבצע.

אז מה הבעיה עם הנתונים האלה? בראש ובראשונה, הם מצטרפים לנתונים מהמלחמה בעזה שבעקבותם חלה עלייה בכמות האיחורים במסירת דירות. חלק מהקבלנים מתרצים זאת במלחמה, למרות שהמדינה לא מכירה במלחמה ככוח עליון. מצד שני, הקבלנים טוענים (ובצדק) שכאשר יש מלחמה והמדינה סוגרת אתרי בנייה, זה בהכרח נתון שמעיד על "כוח עליון".
 

"מאז ה-13 ביוני ישראל נכנסה למצב מיוחד בעורף, מה שאומר שהעסקים בישראל פועלים על פי ההנחיות. ענף הבנייה הוא לא משק חיוני, אבל אתרי הבנייה מוחרגים מפקודות פיקוד העורף", אומר מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים תל אביב והמרכז, אלי רוזנטל. "יש נספח בהנחיות שמנחה את ענף הבנייה מה מותר לעשות באתרים. ברוב שלבי המלחמה, כל המדינה הייתה תחת שטח אדום. טיל מאיראן מגיע לכל מקום בארץ. זה לא טיל של חיזבאללה ולא של חמאס. אתרי הבנייה היו יכולים לעבוד רק אם יש ממ"ד תקני בפרויקט, או שיש ממ"ד שסיימו לבנות אותו, כולל חלון או דלת תקנית. באתרי תשתיות - לא עבדו בכלל".

"בהתחלה לא היה אפשר לעבוד עם עגורנים ומנופים, זה היה מחוץ למשחק", הוא מוסיף. "ברגע שלאתר אין מנוף, אין לו עבודה. העבודה מצטמצמת מאוד, כי אי אפשר לפרוק ולטעון. בנוסף, ברשויות מקומיות לא אפשרו לעבוד באופן מלא. חלק מהקבלנים לא יכלו לפתוח אתרים, כי לא הייתה להם סיבה. לכן, באמצע המלחמה או בימים הראשונים פנינו לפיקוד העורף, כדי שאפשר יהיה לעבוד עם עגורנים. עד שזה נכנס לתוקף לקח זמן. חלק מהאתרים עבדו וחלק לא".

מה לגבי עיכוב במסירת דירות? המערכה מול איראן הייתה קצרה יחסית.
"חלק מהעובדים היום, מנהלי עבודה למשל, קיבלו צו שמונה. הם לא הגיעו לאתר וחלקם לא מגיע עד היום כי הוא במילואים. חלק מהעובדים שיכלו לעבוד לא הגיעו לעבוד כי הם חששו לצאת מהממ"ד. אנשים נשארו עם המשפחות שלהם. אפשר להבין אותם. גם הישראלים נשארו בבתים. אנחנו גוררים עיכובים, את ההשלכות של 12 הימים אי אפשר לנתח כרגע, אבל הם מתווספים לנתונים הקודמים".

מה זמן העיכוב הממוצע בפרויקטים שהיו סגורים במלחמה?
"אני מזכיר שוב שזה מצטרף לנתונים הקודמים. ההערכה שלנו: עיכובים של 6-9 חודשים באתרי הבנייה. סחורות לא נכנסו לארץ, לא דרך הים, לא דרך היבשה ולא באוויר. התאחדות הקבלנים הגישה עתירה, 131 מיליארד שקל בגין נזקים שנגרמו לקבלנים. עדיין לא התקיים דיון, ממתינים לסוף יולי".

עוד ב-

"3 חדרים, ללא חניה, 18 אלף שקל": דמי השכירות המופרזים שדורשים ממפונים

לכתבה המלאה

ובינתיים, מספר העסקאות יורד וצריך פועלים כדי לשקם את ההריסות. איך המכירות?
"יש האטה במכירות. אנחנו בתקופה לא פשוטה. מצב הרוח הלאומי טוב, אבל הריבית לא יורדת. הממשלה צריכה להתעורר. חייבים תכנית חירום לאומית שנהיה שותפים לו יחד עם איגודים נוספים כמו ארגון המהנדסים ושמאי המקרקעין. משרד האוצר צריך להקצות תקציב לזה. המדינה חייבת להביא 40-50 אלף עובדים זרים במיידי. אם לא, אף אחד לא ישקם את הבניינים ההרוסים. גם קבלני השיפוצים בלי עובדים".