שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, הוביל חקירה מקיפה על יבוא אלומיניום מסין, לאחר המלצה על היטלי ההיצף. היטל היצף הוא מכס מיוחד המוטל על מוצרים מיובאים במחיר נמוך באופן מלאכותי (היצף), כאשר יבוא זה גורם או עלול לגרום נזק משמעותי לתעשייה המקומית, וזאת כדי להשוות את מחירם למחירים תחרותיים הוגנים. 

השר ברקת, הודיע היום (ראשון) על החלטתו להטיל היטל היצף על יבוא פרופילי אלומיניום וצינורות אלומיניום מסין למשך 5 שנים. ההחלטה התקבלה לאחר אימוץ מלא של המלצות הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, אשר ביצע את החקירה, ושל הוועדה המייעצת, אשר בחנה את החקירה וממצאיה, אשר קבעו כי היבוא מסין מתבצע במחירים לא הוגנים ("היצף") הגורמים נזק ממשי לתעשייה המקומית. השר ברקת מוסר "לא אתן יד לקריסת מפעלים ישראליים בשל סחר לא הוגן. עצמאות יצרנית היא צורך ביטחוני".

ההמלצות נעשו על ידי הממונה על היטלי ההיצף והוועדה המייעצת להטלת היטל היצף. השר ברקת מוסר כי "מדינות ברחבי העולם כמו ארצות הברית, האיחוד האירופי, והודו שומרות על התעשייה שלהן, וכך גם אנחנו חייבים לעשות. בתקופה בה ישראל נלחמת על ביטחונה, יש לנו חובה עליונה לשמור גם על הביטחון הכלכלי והעצמאות היצרנית שלנו".

ומוסיף "תעשיית האלומיניום היא עוגן חיוני, ולא נאפשר ליצוא במחירים שאינם משקפים סחר הוגן ותחרות הוגנת לחסל מפעלים כחול לבן. העולם כולו כבר הבין זאת והטיל על יצוא האלומיניום מסין היטלים דומים. ההחלטה שלי היום מעבירה מסר ברור: ישראל מעודדת תחרות, אך לא תסבול משחק מכור שממוטט את התעשייה הישראלית".

היטל היצף הוא כלי סחר חוקי המעוגן בהסכמי ארגון הסחר העולמי (WTO) ונחשב לאחד מכלי ההגנה המרכזיים והנפוצים ביותר בסחר הבינלאומי. על פי נתוני הארגון, בעשור האחרון נפתחו מדי שנה בעולם בין כ־100 ל־150 חקירות היצף חדשות, כאשר סין היא המדינה הנבדקת ביותר בפער ניכר.

מאז 2018 נרשמה עלייה מתמשכת במספר החקירות וההיטלים, על רקע עודפי כושר ייצור גלובליים, בעיקר בענפי המתכת, האלומיניום והתעשייה הכבדה.

ארה״ב לבדה מפעילה כיום מאות היטלי היצף והיטלים משווים בתוקף, והאיחוד האירופי מחזיק בעשרות חקירות והיטלים פעילים – רבים מהם בשיעורים של עשרות ואף מאות אחוזים. גם מדינות בעלות מדיניות סחר פתוחה, ובהן קנדה, בריטניה ואוסטרליה, עושות שימוש עקבי בכלי זה כחלק מארגז הכלים השגרתי להגנה על תחרות הוגנת.

לעומת זאת, בישראל נעשה שימוש מצומצם במיוחד בהיטלי היצף לאורך השנים, בהיקף הנמוך משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD. מצב זה הפך את השוק הישראלי לפגיע במיוחד לזרימת סחורות במחירי היצף שנחסמו בשווקים אחרים. ההחלטה הנוכחית אינה מהווה החרגה או החמרה, אלא יישור קו עם הפרקטיקה הבינלאומית המקובלת והשבת כלי הגנה לגיטימי, נקודתי ומוגבל בזמן, שמטרתו להבטיח תחרות הוגנת - ולא לחסום יבוא.

כך למשל אי־אימוץ ההמלצות להטלת היטל היצף בענף הקנאביס הרפואי לאחרונה, הוביל לפגיעה משמעותית ביצרנים המקומיים. כניסת יבוא במחירים נמוכים במיוחד, ללא מנגנוני הגנה מסחריים, יצרה שחיקה חדה בכדאיות הכלכלית של הייצור המקומי, צמצום פעילות, פיטורי עובדים וסגירת מתקנים. מקרה זה מדגיש את הסיכון שבהימנעות מהפעלת כלי סחר לגיטימיים במצבים של היצף, ואת המחיר הכלכלי והתעשייתי שעלול להיגרם כאשר שוק מקומי נותר חשוף להצפת יבוא שאינה משקפת תחרות הוגנת.

בבסיס החלטת השר ברקת, עומדים ממצאי חקירה מעמיקה שהחלה בחודש יולי 2024 והסתיימה בחודש ספטמבר 2025, אשר חשפה כי יצרנים סינים מוכרים פרופילים ומוטות אלומיניום לישראל במחירים נמוכים באופן מלאכותי, תוך ניצול עודף כושר ייצור בסין ועיוותי שוק. פרקטיקה זו הובילה לפגיעה קשה במפעלים ישראליים, המתבטאת בירידה במכירות, שחיקת רווחיות ופיטורי עובדים.

עוד ב-

מכה לרוכשי הדירות בישראל: מדד התשומות עלה ב-0.4%

לכתבה המלאה

בהחלטתו, ציין השר כי ישראל אינה לבד במערכה זו. הנתונים מראים כי מעצמות כלכליות רבות כבר הטילו היטלי היצף על אלומיניום מסין בשיעורים גבוהים, ביניהן ארה"ב (כ-200%), האיחוד האירופי, קנדה ובריטניה. היעדר הגנה בישראל, הפך אותה ליעד נוח ל"הצפת" סחורה סינית שנחסמה בשווקים אחרים.