עשרות אלפי המילואימניקים שבילו את השנתיים האחרונות בשירות מסיבי ואף סיכנו את חייהם, מתחילים כעת קרב נוסף - הקרב הכלכלי. חברת ההכשרה Elevation, פרסמה דו"ח מקיף וחדש שנערך בשיתוף iPanel ולייבוביץ' מדיה, שבו נחשפה תמונה מדאיגה של "קריסה תעסוקתית" בקרב אוכלוסיית המשרתים. המחקר בחן למעלה מ-3 אלף משיבים כשמתוכם נותחו לעומק כ-600 מילואימניקים ששירתו מעל 60 יום. 

הנתונים שעלו חשפו מצב שאי אפשר להתעלם ממנו: 64% מהמשרתים דיווחו על פגיעה משמעותית כתוצאה מהשירות הארוך. לצד הפגיעה השכיחה ביותר שדווחה שהיא עיכוב בהתפתחות המקצועית ובקידום מקצועי, רבים דיווחו גם על פגישה של ממש ביציבות התעסוקתית וכן בהכנסה. 

מנכ"ל Elevation, אבי שניר, הדגיש כי הפגיעה בשכירים לא מסתכמת בפיטורים גלויים, אלא היא באה לידי ביטוי גם ב"פיטורים שקטים", כשבין היתר מדובר באי העלאת שכר, צמצום סמכויות ועצירה של תוכניות קידום שהיו על הפרק אילולא השירות המתמשך. 

מי שספג פגיעה עצומה עוד יותר הוא המגזר העצמאי. הנתונים מראים כי בעוד שהשכירים נהנים מהגנות מסויימות, 88% מהמילואימניקים העצמאיים חוו פגיעה כלשהיא בעסק שלהם. 64% מתוכם דיווחו על פגיעה קשה בהכנסה או בהיקף העבודה, מה שהעמיד את משקי הבית בסכנה כלכלית ממשית. 

הנתונים העלו כי קיים קשר ישיר בין חומרת הפגיעה למשך זמן השירות. בקרב כאלו ששירתו פחות מ-120 יום, שיעור הפגיעה עומד על כ-53%, אך בקרב כאלו ששירתו למעלה מ-300 יום במילואים נחשפה תמונה חמורה ביותר: זינוק ל-80% בפגיעה. 

בקרב שדרת הפיקוד גם עלתה תמונה מטרידה, כשקצינים דיווחו על שיעורי פגיעה גבוהים במיוחד של 76%, וזאת בהשוואה לחיילים שאצלם נרשמו 61% של פגיעה. הפער הדרמטי נובע ככל הנראה מהעובדה שהם שירו זמן רב יותר בממוצע, וכן התפקיד הניהולי שמוחזק מעל כתפיהם. 

הדו"ח חשף נתונים נוספים ורבים, אך החמור והכואב ביותר נוגע למעגל המשפחתי. מסתבר כי השירות לא פוגע רק במשרתים עצמם, אלא גם במעגל המשפחתי שלהם. 55% מהמילואימניקים דיווחו על כך שגם הקריירה של בני או בנות זוגם נפגעה משמעותית בתקופה הזו. העומס בבית, הטיפול בילדים לבד ותחת לחץ והמתח הנפשי שעוטף אותם משפיעים במידה רבה על מי שנשאר מאחור שנאלץ הרבה פעמים להוריד הילוך בעבודה. "צריך להתייחס למשרתים כמשקי בית", אומר שניר, "כשאחד בשירות, השני נמצא בעומס לא סביר".

גם היחס של המעסיקים מתחיל להיסדק. כזכור, בתחילת המלחמה נרשמה התגייסות מרשימה של המגזר העסקי, אך כיום, כשנתיים וחצי אחרי, 33% מהמשרתים העידו כי היחס של המעסיקים כלפיהם הפך לשלילי יותר בעקבות המילואים. גם כאן כמות ימי המילואים השפיעה על היחס, כשהמגמה השלילית זינקה כלפי מי ששירת למעלה מ-120 ימים. 

בעקבות כך, 53% מהמשרתים דיווחו כי נאלצו לבצע שינוי תעסוקתי מאז שבעה באוקטובר. השינויים שדווחו נעו בין שינויים בסטטוס התעסוקתי לבין שינויים פנימיים בתוך הארגון כגון החלפת תפקיד. הסיבה המרכזית לשינויים אלה היא הרצון לפצות על הפסדי המלחמה ולייצר הכנסה גדולה יותר, זאצ לצד השחיקה הנפשית והחיפוש אחר איזון טוב יותר בין הבית לעבודה. 

המליאומניקים דיווחו כי הם מרגישים מופקרים על ידי הממשלה. רק 10% דיווחו כי הם חשים שהמדינה נתנה מענה מלא לפגיעה התעסוקתית שלהם, אך 53% הודו כי המענה לא היה מספק ואף לא היה קיים כלל. 

עוד ב-

פיצויים והשתתפות בהוצאות: מתווה הסיוע לעסקים נחשף

לכתבה המלאה

"משרתי המילואים נמצאים בקריסה תעסוקתית", סיכם אבי שניר. הוא מתח ביקורת חריפה על סדרי העדיפויות של הממשלה: "המדינה צריכה להקצות תקציבים אמיתיים לטובת שיקום תעסוקת משרתי המילואים לפני שתהיה קריסה כללית".