התחזית ששיגרה חטיבת המחקר של בנק ישראל אמש נשמעה אופטימית: היא צופה צמיחה של 5.2% השנה, כשהאינפלציה תתייצב על 1.7% בלבד. הפועל היוצא הוא התחזקות השקל. בלב התחזית נמצאת הריבית. כשהאינפלציה יציבה, הבנק יכול להמשיך להוריד את הריבית. לא ברור האם היא תרד בפעם השלישית ברציפות ב-23 בפברואר, אבל הבנק המרכזי עדיין צופה שהיא תמשיך לרדת לאזור 3.5% עד סוף השנה.

מצד שני, חלק מהכלכלנים צופים שלאור התחזית הכלכלית הריבית תרד יותר השנה. כך למשל בדיסקונט. בסקירה השבועית שלה, כותרת עינת מאיר - הכלכלנית הראשית, מנהלת מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט, כי הריבית תעמוד בעוד שנה מהיום על שיעור של 3.25%. במצב הזה, שוק הדיור צפוי לייצר ביקושים חדשים. הורדה של 1.25% בתוך כשנה היא משמעותית וקריטית גם לנוטלי המשכנתאות.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, צופה כי האינפלציה ל-12 החודשים הבאים תעמוד על 1.8%, כשהריבית תעמוד על 3.25%-3%, כלומר, תיתן הורדה של 1% במהלך השנה הקרובה.

ניקח זוג שלקח באוקטובר האחרון משכנתא של מיליון שקל שמבוססת על רכיב הפריים, בריבית זהה לריבית הפריים. הוא שילם כ-6,000 שקל בחודש. אם הריבית אכן תרד ל-3.25% בסוף השנה, הוא ישלם 5,216 שקל - קרוב ל-800 שקל פחות. אבל זה לא הרכיב היחיד שיירד. במקרה שבו זוג נטל משכנתא של 2 מיליון שקל והמחצית השנייה צמודה למדד, הרכיב הזה צפוי לקטון במאות שקלים גם כן. להערכתנו, מדובר בירידה של יותר מאלף שקלים בחודש.

נטילת משכנתא של כ-2 מיליון שקלים היא בהחלט סבירה בעת הזו, למרות שהריבית עדיין גבוהה. הסיבה לכך היא מחירי הדירות. מחיר דירה ממוצעת באזור השרון, למשל, יכול להגיע ל-2.8 מיליון שקל. במקרה כזה, זוג שיש לו הון עצמי של 850 אלף שקל אמור לקבל משכנתא.

גם האווירה הכללית בשוק משפיעה. בסקירה שכתב בית ההשקעות פסגות השבוע, הוא העריף כי ענף הבנייה נמצא בהתאוששות. "הביקוש לעובדי בנייה במקצועות הרטובים ירד בחדות ל-19.9% מכלל המשרות הפנויות בתחום (מ-26%) ולעומת זאת הביקוש לחשמלאים ואנשי אלקטרוניקה עלה ל-10.3%, מה שמהווה הוכחה נוספת להתאוששות ענף הבינוי", נכתב.

עוד ב-

"הריבית עלולה לרדת יותר - וזה מה שיקרה להיקף עסקאות הנדל"ן"

לכתבה המלאה

ועדיין, למרות האופטימיות שהבנק המרכזי והכלכלנים משדרים, חשוב לציין: הבנק המרכזי מזהיר מפני שינויים במצב הביטחוני. החטוף האחרון חזר הביתה, אבל הוא מנבא כי אם הפסקת האש תקרוס, התחזית תשתנה. גם אפשרות להקדמת הבחירות על הפרק במקרה כזה ואסור לשכוח שישראל מתמודדת עם גירעון של 4.7% מהתוצר נכון לסוף השנה, כשלפי התקציב לשנת 2026, הגירעון אמור לעמוד על 3.9% בלבד.