יוקר המחיה בישראל, והעלייה ההדרגתית בשכר הדירה ובמחירי הדיור בשנים האחרונות, מובילים לא מעט צעירים ומשפחות צעירות חזרה לבית ההורים. המשבר בדיור בר השגה חמור - עשרות אלפי זוגות צעירים ממתינים לזכייה בדירה בהנחה, אבל יודעים שהסיכוי נמוך - בעיקר לאלה שאינם מילואימניקים.

לפי סקירה כלכלית שנכתבה לאחרונה לוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, וכותרת היא השינוי בדפוסי הדיור של אוכלוסיית הצעירים בישראל, בשנת 2024 היו בישראל כ-1.2 מיליון צעירים בגילאי 25–34, בהשוואה לכ-1.1 מיליון בשנת 2019 - גידול של כ-8%. 

הנתונים מדאיגים. בטבלה כאן למעלה, אפשר לראות כי ישנה ירידה במגורי צעירים עם משפחתם, בעוד שנרשמה עלייה של כ-2.5% במספר הצעירים שגרים עם ההורים. למעשה, יותר מרבע מהישראלים גרים כיום עם ההורים, ברוב המקרים בגלל שאין להם דיור זול, בר השגה.

בשנת 2024 גרו בשכירות בכ-29% מהדירות בישראל. כ-81% מהדירות בשכירות הושכרו על ידי פרטים. שיעור השינוי המצטבר בשכ"ד ובמחירי הדירות לעומת השכר הממוצע של עובדים ישראלים הוא משמעותי. הנה הגרף שמתאר זאת היטב:

לפי הדו"ח, אפשר לראות כי בשנת 2020 השכר הממוצע זינק והיחס בין השכר הממוצע לשכ"ד הממוצע גדל. מאז 2020 שכ"ד והשכר עלו בשיעור דומה, כלומר שכ"ד לא עלה יותר מהשכר הממוצע. הכלכלנים מסייגים כי מדובר בממוצע כללי, וייתכן שבאזורים מסוימים או עבור אוכלוסיות מסוימות, השכר עלה פחות משכ"ד או יותר ממנו. בין 2019 ל-2021 מחירי הדירות עלו פחות מהשכר ובשנים שלאחר מכן הם עלו יותר ממנו. "נתון זה מעיד על עלייה בקושי לרכוש דירה וירידה בנשיגות רכישת דיור", נכתב בדו"ח.

בדו"ח אפשר לראות ששכר הדירה הגבוה ביותר לדירת 2.5-3 חדרים הוא בתל אביב, כ-6,900 שקל לחודש, ובפער ניכר מיתר הערים הגדולות. אחרי תל אביב, ירושלים ויתר ערי מחוז המרכז הן הערים עם שכ"ד הגבוה ביותר. שכ"ד הנמוך ביותר הוא בבאר שבע, כ-2,700 שקל.

בדו"ח הוסבר כי "חלק ניכר מהדירות בישראל נבנות על קרקעות מדינה, שחלקן מיועדות למכירה בשוק החופשי, וחלקן לדיור בר השגה כגון תוכנית דירה בהנחה, שכירות ארוכת טווח ומגרשים לבנייה צמודת קרקע בהנחה לחסרי דיור".

נציגי משרד הבינוי והשיכון, הלמ"ס, משרד האוצר, דירה להשכיר, משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה ועוד ישתתפו היום בכנסת בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים שתעסוק בנושא. בוועדה ציינו כי הם קוראים לשרים הבכירים ולמינהל התכנון לשנות את מדיניות תכנון הדיור בישראל במענה למשבר הדיור בישראל שהולך ומחריף עם השנים. לדבריהם, מחירי הדיור הפכו לבלתי נשיגים לכ-70% מאוכלוסיית ישראל. הם דורשים את לבצע את הפעולות הבאות: הוזלת מחירי הקרקעות, דחיפה והעדפה משמעותית של התחדשות עירונית ויישומה על פני "פרבור". על היעדים סוכם ביעדי ה-SDG ובהחלטת ממשלה. מדובר ביעדי פיתוח להם התחייבה ישראל בעת אישורה בשנת 2015 את אג'נדת האו"ם לשנת 2030. כרגע, הנתונים האלה רחוקים מלהתממש.

עוד ב-

היקף המשכנתאות בינואר מזנק ב-19% לעומת אשתקד - מה הסיבה?

לכתבה המלאה

לפי נתונים שיוצגו לועדה, המצב הכלכלי של צעירים בישראל, שבהם לפחות אחד מבני הזוג עד גיל 35 והתחילו ליווי במחצית השנייה של שנת 2025, הוא כזה: ממוצע ההכנסות עומד על 19,263 שקל, ממוצע ההוצאות על 21,625 שקל, כלומר זוג ממוצע מסיים באוברדראפט של 2,363 שקל. בתוך זה הוצאות הדיור הם: שכר דירה: 4,035 שקל בממוצע 21% מההכנסה ו-19% מההוצאה. ארנונה: 456 שקל בממוצע, 2% מההכנסה ו-2% מההוצאה. חשמל: 488 שקל בממוצע, 2% מההכנסה, 2% מההוצאה. תשלום מים וביוב: 185 שקל בממוצע - 1% מההכנסה ומההוצאה. הנתונים האלה מעידים על כך שזוגות צעירים מתרחקים מחלום הדירה, להשכרה או לרכישה.