נדל"ן ותשתיות

אזהרה לבעלי הדירות: תמסרו לקבלן דירת 70 מ"ר - ותקבלו שטח זהה

עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מתייחסת למדיניות חדשה של עיריית פתח תקוה, שעלולה לזלוג לרשויות אחרות: נותנים דירה לקבלן, ומקבלים דירה חדשה בשטח זהה: "להגיד להם שבמקום דירה של 70 מטר יקבלו פחות נראה לי קיצוני". מנכ"ל מינהל התכנון מזהיר: "80% מהתוכניות אינן כלכליות, תקן 21 מיצה את עצמו"
התחדשות עירונית (צילום shutterstock)
האם בקרוב נראה יותר פרויקטים של התחדשות עירונית, שבהם הדיירים נותנים את הדירה ולא מקבלים תוספת שטח לדירה. לפי מדיניות חדשה שמקדמת עיריית פתח תקווה, בעלי הדירות בפרויקטים של התחדשות עירונית לא יקבלו תוספת שטח לדירה, ובפרויקטים שאינם כלכליים תיבחן השתתפותם בעלויות הבנייה, בוויתור על חלק מהשטח או בתשלום. כלומר, דייר שייתן לקבלן דירת 70 מטר, יקבל דירה חדשה אבל בשטח זהה.
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, התייחסה לעניין הזה בועידת שמאי המקרקעין באילת. לדבריה, המסמך יובא היום (חמישי) לדיון בוועדה המקומית. "אנחנו רוצים שאנשים ישפרו את איכות החיים שלהם, וזו אולי ההזדמנות שלהם", אמרה. "לא צריך להעמיס עליהם עכשיו, כשהשוק תקוע, ולהגיד להם שבמקום דירה של 70 מטר יקבלו פחות. זה נראה לי קיצוני מאוד, וזה פוגע באינטרס הציבורי שבבסיס ההתחדשות העירונית: לאפשר לאנשים חיים טובים יותר, עם מיגון ועם חיזוק מפני רעידות אדמה, ולחדש את העיר. אם אנשים ייאלצו להסכים למשהו שבעולם נורמלי לא משתלם להם, זה בעייתי מאוד".
על התוכניות שאיבדו את הכלכליות שלהן אמרה יוליס שהנושא נבחן עכשיו עם מינהל התכנון, הרשות להתחדשות עירונית ומשרד האוצר, לקראת חוק ההסדרים הבא. "אני לא חושבת שנכון להחזיר את ההקלות. עבדו קשה מאוד כדי להיפטר מהמוסד הזה. אבל לאשר כל כך הרבה תוכניות חשובות שלא יהיה אפשר לממש, זו תוצאה שלא מתקבלת על הדעת. השאלה היא מה הכלי התכנוני הנכון כדי להפוך אותן לכדאיות כלכלית".

יוליס בועידת שמאי המקרקעין (ניאו מדיה)
יוליס עומדת, יחד עם מנכ"ל משרד הפנים, בראש הצוות הבין-משרדי לבחינת היטל ההשבחה, שפרסם ביולי דוח ביניים. "הוודאות בהיטל השבחה כמעט לא קיימת, וזה ההפך מ-win-win לכל השרשרת: לרגולטורים, לשלטון המקומי, ליזמים ולקבלנים ולבעלי הזכויות", סיכמה. "המס הזה איתנו מאז 1936, ולשון החוק ארכאית".
בהמשך, קיבלנו התייחסות מטרידה לגבי הכדאיות הכלכלית בהתחדשות עירונית. רפי אלמליח, מנהל מינהל התכנון, אמר בפאנל של לשכת שמאי המקרקעין באילת בנוגע לתוכניות התחדשות עירונית: "80% מהתוכניות אינן כלכליות, תקן 21 מיצה את עצמו בפורמט שבו נחקק. כשהריבית הייתה אפס זה עבד. היום מחירי התשומות עולים, והפועלים נעלמו מהאזור. אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים ולחזור לעולם של הקלות, אבל תקן 21 חייב לעבור שינוי".
כעת, לדבריו, מינהל התכנון בוחן כלי חדש, יחד עם רשות המיסים והייעוץ המשפטי. "50 שנה לא נגעו בתקנות השלד. אנחנו רוצים להפוך את הקערה ולאפשר טכנולוגיות שבעולם בונים איתן כבר 20-30 שנה, בזמן שאנחנו עדיין בונים בבלוקים. אני מעריך שבתוך חודש-חודשיים נאשר את זה". אלמליח הציע לממשלה הבאה את "מחיר למתפנה": פרויקטים של המדינה על קרקע פנויה, לדיירים שלא רוצים להמתין להתחדשות עירונית.
יורי גמרמן, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, דיבר גם הוא על נושא ההתחדשות העירונית ועל פרויקטים שבהם יש חוסר בכדאיות כלכלית שלא יוצעים לפועל ובכך גורמים להגבלת ההיצע. "הפתרון הכי קל הוא להביא כסף, אבל מדובר במיליארדים. לפרויקט אחד, התקציב שלנו הוא עשרות מיליוני שקלים, ולכן אני מעדיף לפתור את הבעיה דרך התכנון", אמר. 
לדבריו, בפריפריה מגיעים למכפילים (כלומר, כמה דירות ייבנו על כל דירה שנהרסת, א"י) מטורפים. "כל חנייה תת-קרקעית עולה כ-200 אלף שקל ואוכלת את כל הרווח היזמי", הוא הוסיף. "הרשות כבר המירה את הזכאות לקרקע משלימה בכסף בערים כמו אשקלון ובאר שבע, ובוחנת קביעה של סכום היטל השבחה ידוע מראש בתוכנית עצמה. על חוק השיקום (מסדיר שיקום מזורז של מתחמים ומבנים שנפגעו במלחמה באמצעות התחדשות עירונית, במקום שיקום נקודתי של בניין בודד) הוא אמר: "הייתי נותן לבעלי הנכסים יותר זמן. היום הם נאלצים לקבל החלטות גורליות תוך שבוע. ומתוך תשעה מתחמים שעל השולחן, אף אחד לא עבר חלק".
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה