יוקר הדיור עלה השנה מעל הציפיות, והזוגות הצעירים מחפשים בנרות כל פיתרון דיור שיאפשר להם לחיות בכבוד ולהתקיים, תחת שכירות או משכנתא שהם מסוגלים לשלם בלי לפשוט רגל.

בעוד צפון הארץ יחסית זול מבחינת המחירים לעומת המרכז, עדיין בערים מרכזיות כמו פרדס חנה, חיפה והקריות, המחירים הגבוהים לא מספקים את התמורה. כתבת חדשות 13 רומי הרוש יצאה לבדוק את המקום החדש שהפך לפיתרון לכמה ישראלים שרוצים יחידת דיור מרווחת וזולה.

קבלן הבנייה סלמאן באשא הציג לה את הדירה ביישוב הדרוזי, והכתבת הופעתה לגלות יחידת דיור מרווחת בגודל של כ-200 מ"ר, בשכירות של בין 3,000 ל-3,500 שקל. בהמשך פגשה הרוש תושבת יהודייה ביישוב, שעברה לשם בגלל המחיר: דירת 150 מ"ר בשכירות של 2,500 שקל לחודש.
 

לפני כחודש העיתונאית סיון כהן ביקשה להילחם ביוקר המחיה ולהציף סיפור של אם חד הורית שהדירה שלה תקפוץ במחיר השכירות מ-4,500 שקל ל-8,900 שקל, "אם חד הורית בדירה קטנה ברמת פולג בנתניה שילמה עד כה 4,500 שח בחודש בעלת הבית החביבה הודיעה שעם סיום החוזה ביולי המחיר עולה ל 8,900 (!) רוצה לקחת-בבקשה לא רוצה-יש משפחה שכבר מחכה".

עוד כתבה: "לא נתניה, לא רמת גן, הנה אשקלון התייקרות של כ 30% בשנה", לאחר מכן כתבה לעוקביה: "כל מי שמכיר דירות פנויות בתקציב שפוי מוזמן לפנות יש לי רשימה ארוכה ארוכה של מחפשים".
 

אז אולי הבעיה לא נמצאת אצל הממשלה, אלא אצל בעלי הדירות היהודים?

עוד ב-

זליכה נגד גנץ-סער: "שלא יבכו על יוקר המחיה והדיור"

לכתבה המלאה

בכל מקרה, פיתרון נוסף שישראלים רבים מוותרים עליו הוא מגורים ביהודה ושומרון. ותמוה לראות כיצד ישראלים מסוימים מוכנים לגור ביישוב דרוזי עם מחירי דיור זולים, מאשר ביישוב יהודי עם מחירי דיור דומים. מה גם שיישובי יו"ש יותר קרובים למרכז.