מדדים ומחקרים

סקר חדש חושף: מה חושב הציבור על מינוי ראש השב"כ?

סקר חדש מציג לקראת הדיון בבג"ץ נתונים מהם עולה מה חושב הציבור על אופי המינוי של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, וכמה מקבלים את חוות הדעת של היועמ"שית?

מערכת ice | 29/6/2025 12:26

דוד זיני (צילום אריה לייב אברמס/פלאש 90)

ביום שלישי ידון בג"צ בעניין מינויו של דוד זיני לראש השב"כ. ראש הממשלה מקדם את המינוי, בניגוד להנחיית היועמ"שית לממשלה.

מדד החברה הישראלית של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) בדק עמדות הציבור ביחס למינוי והמאבק המשפטי סביבו. הממצאים משקפים את השסע הפוליטי והחברתי בישראל, כמו גם את חוסר האמון ההולך וגובר בין רשויות המדינה.

הציבור חצוי: מינוי מקצועי או מניע פוליטי?

לפי הסקר, 35% מהישראלים סבורים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר בזיני משום שהוא רואה בו את המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית. לעומתם, 33% סבורים שהמינוי נובע מרצון פוליטי להרוויח מהפופולריות של זיני בקרב הימין, ו־20% מאמינים שמדובר במהלך שנועד להתנגח במערכת המשפט.

בקרב הציבור היהודי - 41% סבורים כי המינוי הוא מקצועי, אך גם 30% מעריכים שמדובר במהלך פוליטי. הפער בולט במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית: רק 10% רואים במינוי פעולה מקצועית, בעוד שכמעט מחצית (48%) מעריכים שמדובר במהלך פוליטי מובהק.

הביקורת על היועצת המשפטית: ניתוח לפי מגזר ואידיאולוגיה

כמעט מחצית מהציבור (46%) סבורים כי חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה - אשר טענה כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים ואינו רשאי למנות ראש שב"כ - נובעת מהערכתה המקצועית.

עם זאת, למעלה משליש מהציבור (36%) מעריכים שמדובר ברצון של היועמ"שית לממשלה להתנגח בממשלה, ו־11% סבורים שהמניע שלה הוא חיזוק כוחו של מוסד היועץ המשפטי.

רוב המשתייכים לקבוצות "שמאל" (96%), "שמאל מרכז" (86%) ו"מרכז" (67%) סבורים שהסיבה העיקרית לחוות הדעת של היועמ"שית היא הערכתה המקצועית שזה המצב החוקי.

מנגד, מחצית (49%) המשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" ומרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" (69%) סבורים שהסיבה העיקרית לחוות הדעת הזו היא רצונה של היועצת המשפטית להתנגח בראש הממשלה ובממשלה.

בחלוקה לפי כוונת הצבעה, מרבית תומכי "הדמוקרטים" (96%), "יש עתיד" (93%), "ישראל ביתנו" (74%), "המחנה הממלכתי" (62%) וכמחצית מהתומכים במפלגה של נפתלי בנט (46%) סבורים שהסיבה העיקרית לחוות הדעת של היועצת היא הערכתה המקצועית שזה המצב החוקי.

דעת הציבור על בג"ץ: הציבור חצוי, אך הפער בין המגזרים – עמוק

על רקע קביעת בג"ץ כי הליך הדחת ראש השב"כ הקודם היה "בלתי תקין", ותגובת נתניהו כי הפסיקה "פוגעת בביטחון המדינה ובדמוקרטיה", מתברר שהציבור חצוי: 40% מצדדים בעמדת בית המשפט, ו־36% תומכים בעמדת נתניהו ומאמינים שבית המשפט טועה. 10% אומרים כי בג"ץ צדק - אך לא היה צריך להתערב, כי ראש השב"כ הקודם כבר התפטר.

על פי חלוקה אידאולוגית, מרבית המשייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" סבורים כי בית המשפט צדק באמירותיו ובפסיקתו. מנגד מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" ומחצית מהמשתייכים ל"ימין מרכז" חושבים שבית המשפט טעה בפסיקתו, וראש הממשלה צדק בטענותיו.

בחלוקה לפי דתיות - החילונים הם הקבוצה היחידה בה נרשם רוב שסבור כי בית המשפט צדק באמירותיו ובפסיקתו. בשאר הקבוצות מחצית או יותר השיבו כי הם סבורים שבית המשפט טעה בפסיקתו וראש הממשלה צדק באמירותיו.

עוד ב-

עימות חריף באקדמיה: "אל תאיים על קצין בכיר"

לכתבה המלאה

הסקר נערך במסגרת מדד JPPI לחברה הישראלית לחודש יוני 2025. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.