סקר צרכנים בעידן של קורונה של בנק הפועלים ומכון המחקר SAPIO שהוצג בכנס איגוד השיווק מעלה נתונים מדאיגים בנוגע לביטחון הכלכלי של הישראלים בעקבות המשבר. בין הנתונים הבולטים: 49% מרגישים בחוסר ודאות כלכלית, ל-41% יש פחות הכנסה פנויה, 75% מהישראלים מרגישים צורך "לפצות את עצמם" בעקבות השינויים שהביאה הקורונה.

בנוסף, 89% מעדיפים לרכוש יותר בקהילה, ו-69% חיזקו העדפה לתוצרת ישראלית, 64% אמרו כי מעדיפים "חברות חברתיות" שישקיעו ויקדמו מטרות חברתיות וקהילתיות, 68% מעידים על עצמם כי ניסו בשנה האחרונה לחסוך יותר אחרי הקורונה, 45% מעידים על עצמם כי יתנהלו בתורה יותר שמרנית; 40% יעדיפו פעילות במקום פתוח על מקומות סגורים, 43% יבלו יותר בחיק המשפחה הגרעינית.

אסף אזולאי. קרדיט צילום: ענבל מרמרי

"בכל פעם שנוצרת הפרעה או משבר, אנחנו בקהילת השיווק עוסקים אוטומטית בניבוי. גם משבר הקורונה גרם לנו לנסות ולהעריך כיצד היא תשנה בטווח הארוך את הרגלי הצריכה", כך פתח אסף אזולאי, מנהל מטה שיווק של בנק הפועלים את כנס איגוד השיווק. "אם יש משהו אחד שחייבים להפנים בנוגע לחיים בישראל הוא שאנחנו חיים מאז ומעולם בתוך סיר לחץ ובצל איום קיומי שהנה זה עוד מעט נגמר, או לפחות מרגישים ככה. במציאות הישראלית, אסקפיזם הוא מזון לנשמה".

"זו אחת הסיבות לכך שבכל משבר ביטחוני או משבר קורונה במקרה שלנו, אנחנו מרגישים צורך לשחרר קיטור ולטוס לחול או לחופשה, רק כדי להירגע - ולחזור לשגרה. ראינו מה קרה בכל פעם ששחררו כאן את הלחץ, ואת ההמונים שטסו ליוון, קפריסין או דובאי. ומה עוד קרה לנו כצרכנים? בנקודת זמן מסוימת ב-2011 ומאז זה רק התפתח יותר ויותר - הדרך שבה אנשים מחפשים ברשת השתנתה - והם מצמידים לחיפושים שלהם את המילה best ולא זול. מה שאומר שאנחנו כאנשים מחוברים לאיכות של המותגים ורוצים ליהנות מהם, מחוברים למקצוענות ולא רק למחיר, וגם זה מה שמחפשים בבואנו לצרוך מוצר או שירות. זו גם הסיבה לחשיבות העולם של חווית הנוחות, וגם המוכנות שלנו לשלם עבורה אקסטרא רק בכדי לא להתמודד עם נקודות כאב וליהנות גם מהדרך".

"אנחנו רואים את זה למשל בהעדפה הברורה של אנשים בישראל לשימוש באפליקציות כמו WOLT להזמנת אוכל בלחיצת כפתור, או לתשלום באפליקציית ביט שאנחנו בבנק הפועלים מאוד גאים בה, אפליקציה שנחשבת לאחת האהובות בישראל בזכות חוויות משתמש פורצת דרך, ובעיקר נוחות ופשטות שגורמות לכולם להתאהב בה. ואז הגיעה הקורונה ואילצה אותנו "לכאורה" לשנות את הרגלי הצריכה מקצה לקצה. עם זאת, היא לא שינתה את ההוויה הישראלית אלא רק התחברה אליה. משבר הקורונה הפך להיות סוג של מאיץ או קטליזטור לחדשנות מכיוון שהוא אילץ קהלים שמרנים יותר או מבוגרים יותר להיכנס בלית ברירה למשחק ולשנות בכוח הרגלים ישנים וטובים. הקורונה חיברה אוכלוסיות חדשות לעולם הדיגיטלי, ובעצם אפשרה להם לא להישאר מאחור. אנשים דיגיטליים - כבר לא יחזרו להרגלים הישנים".