הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2020, שפורסם השנה השישית ע"י לקט ישראל התייחס הפעם בצורה מעמיקה להשפעות משבר הקורונה על אובדן המזון והצלת המזון בישראל. בנוסף, העצים המשבר באופן משמעותי את בעיית אי הביטחון התזונתי בישראל, והדגיש את החשיבות של הצלת מזון ככלי מדיניות מרכזי.

על פי הנתונים, סך העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל עומדת על כ-3.42 מיליארד שקל. משבר האקלים והמחויבות של ממשלת ישראל להפחתת פליטות גזי החממה מדגישים את הצורך בהקטנת אובדן מזון והצלת מזון ככלי מדיניות גם להקטנת פליטות גזי החממה. אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל. אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.

הדו"ח מתבסס על נתוני 2020, כאשר בשנה זו נוספו 150 אלף איש למעגל אי-הביטחון התזונתי. השפעת המשבר הינה כפולה: מצד אחד ישנו גידול בהיקף אי-הביטחון התזונתי עקב פגיעה בכושר ההשתכרות ויציאת עובדים ממעגל התעסוקה, ומצד שני פגיעה במערכות המסורתיות להבטחת ביטחון תזונתי עקב מגבלות הקורונה.

על פי אומדני הדו"ח, סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2020 עומד על 2.5 מיליון טונות, בשווי של כ- 19.1 מיליארד שקל. סך האובדן מהווה כ- 35% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ-1.1 מיליון טונות ובשווי של כ-6.4 מיליארד שקל.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 שקל. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.2 שקל למשק הלאומי.

עוד ב-

בזבוז לשמו: זהו השווי הבלתי נתפס של מזון שנזרק לפח בישראל ב-2019

לכתבה המלאה

לקט ישראל מסרו: "אנו מקווים שנתוני הדו"ח יסייעו בהדגשת הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם".