מדדים ומחקרים

ירושלים מידרדרת במדד השקיפות: מה קורה בתוך העירייה?

מדד השקיפות באתרי הרשויות המקומיות לשנת 2021: 12 ערים בראש מדד שקיפות האתרים ברשויות המקומיות עם ציון 100, שיפור לערים טמרה וכפר קאסם, וירידה בציון בחיפה ובירושלים וב- 17 ערים נוספות. הדו"ח המלא:

מערכת ice | 
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים (צילום יוסי זמיר, pixabay)
מדד השקיפות ברשויות המקומיות התפרסם הבוקר (שלישי). המדד בוחן את שקיפות המידע המתפרסם באתרים הדיגיטליים של 76 ערים בישראל. המדד כולל 109 קריטריונים במסגרתם נבחנת שקיפות המידע לציבור, בין היתר, בתחומים של תכנון ובנייה, רישוי עסקים, מכרזים, תקציב, רכש, סביבה וחירום. כמו כן, שקיפות המידע בפרוטוקולים של ישיבות המועצה, ועדות תכנון ובנייה ומידע על פעילותן של חברות עירוניות.
12 הערים שהגיעו למקום הראשון במדד 2021 וקיבלו ציון 100% הן: אור יהודה, אשדוד, הרצליה, חולון, כפר סבא, מגדל העמק, עכו, עפולה, קריית ביאליק, ראשון לציון, רעננה, מודיעין. במקום השני עם ציון 99% נמצאות תל אביב והוד השרון.
שיפור יוצא מהכלל של יותר מ-50%  נמצא בציוני הערים טמרה וכפר קאסם - טמרה, עם הזינוק הגבוה ביותר, בציון 98% במדד 2021 לעומת ציון 20% במדד 2017; כפר קאסם בציון 73% במדד 2021 לעומת ציון 23% במדד 2017.
שיפור משמעותי במיוחד נמצא בציוני הערים: נהריה בציון 98% במדד 2021  לעומת 55% במדד 2017;  קריית שמונה בציון 96% במדד 2021 לעומת 52% במדד 2017; אלעד בציון 88% במדד 2021 לעומת 50% במדד 2017; כרמיאל בציון 85% במדד 2021 לעומת 58% במדד 2017.
בחיפה ובירושלים נמצאה ירידה בציון במדד 2021 לעומת הציון במדד 2019: חיפה מציגה ירידה מציון 95% במדד 2019 לציון 89% במדד 2021; ירושלים מציגה ירידה מציון 93% במדד 2019 לציון 81% במדד 2021.
במקומות האחרונים במדד 2021 - ברמה D נמצאות: שפרעם עם ציון 25% המשתתפת בפעם הראשונה במדד; באקה אל גרבייה עם ציון 33% וביתר עילית עם ציון 39%. הערים קלאנסווה עם ציון  27%  וטירה עם ציון  40% - מראות מגמת שיפור לעומת מדד 2017.
ממצאים נוספים במדד 2021: ככלל, ניכרת מגמת שיפור מתמשכת בפרסום מידע לציבור באתרי האינטרנט של הערים; ערים חרדיות וערים ערביות נמצאות גם הן ברמות הגבוהות של הציונים, מן הרמות בהן נמצאו במדדי שנים קודמות; עדיין ניכרים פערים בין ערים חזקות לבין ערי פריפריה.
עם זאת, המדד מצביע על מקומות לשיפור כמו המידע החשוב על שימוש בכספי ציבור, שעדיין אינו גלוי במידה מספקת ויש לכלול אותו במלואו באתר הרשות המקומית. ככלל, אומר המדד שעל הרשויות לעדכן את אתר האינטרנט שלהן באופן שוטף, בהתאם לדרישות הרגולטיביות ואף למעלה מהן. לשם כך, יש להעמיד את האמצעים ההולמים לרבות השקעה סבירה של משאבים הנדרשים לעניין.
תוצאות המדד מעידות על כך שמשנה לשנה, חל שינוי במודעות לשקיפות המידע באתרי האינטרנט שמפרסמות הערים בדרישה להגברת שקיפות המידע לציבור כאמצעי לשיתופו בפעילות העיר והתנהלותה. מסקנה זו מתקבלת בבירור מהשוואת נתוני המדד בשנת 2021, לנתוני מדד השקיפות באתרי הערים בשנת 2017 ובשנת 2019, למרות הרחבת הקריטריונים מדי שנה בשנה.
ממצאי המדד נקבעים באופן אובייקטיבי על בסיס המידע שכל אחת מן הערים מציגה באתר האינטרנט המתפרסם לרשות הציבור. בין היתר כלולים במדד קריטריונים אלה: תקציב, חוזים, מכרזי תשתיות ורכש, מכרזי כוח אדם, מידע הנוגע לחברות עירוניות, סביבה, חירום וכיוצ"ב. ביסוד הקריטריונים הוראות הדין המחייבות פרסום לציבור ואף למעלה מהן.
איסוף הנתונים במדד 2021 והצפייה באתרי האינטרנט של הערים התבצע על ידי צוות עמותת שבי"ל בניהול המנכ"ל עו"ד מיכאל יוחאי ומנהלת הפרויקטים עו"ד טל שולזינגר בק, בסיוע סטודנטים וסטודנטיות מאוניברסיטת תל אביב.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה