ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (שלישי) את תקנות מקורות אנרגיה, שהגיש משרד האנרגיה והתשתיות, העוסקות במידע על עמדות טעינה לרכב חשמלי – כדי להקל על מעל 300 אלף בעלי רכבים חשמליים בקבלת מידע על עמדות טעינה ציבורית בזמן אמת. התקנות שאושרו אף יחייבו בעלי עמדות טעינה ציבוריות להעביר באופן רציף את הנתונים למאגר מרכזי של משרד האנרגיה, וכן למסור מידע נוסף למשרד בהתאם לדרישתו.

ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר, הציג את ההתקנות ואמר כי מדובר בפעם הראשונה שהמשרד מביא לאישור תקנות העוסקות ברכב חשמלי. "הוועדה קראה לנו להתקין את התקנות הללו אחרי לא מעט דיונים, וההסכמה עם חברי הכנסת שרצו לקדם חקיקה הייתה שנביא תקנות", הסביר אייפר. "הן באות לתת מענה להיעדר מידע ושקיפות בנוגע למיקום וזמינות עמדות טעינה – אחד החסמים המרכזיים לקידום השימוש ברכבים חשמליים".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי ציינה את המצב הקיים כיום ואמרה: "היום, כבעלת רכב פלאג-אין, לכל חברה יש אפליקציה עצמאית משלה וכל עמדה דורשת הסדרת תשלום בנפרד. בעבר רשויות מקומיות הקימו עמדות במסדי נתונים שונים. האם היום הכל יהיה במקום אחד?".

אייפר השיב כי לתקנות יש שתי מטרות מרכזיות: "המטרה הראשונה היא ריכוז כל המידע כדי להפחית את 'חרדת הטווח' של הנהגים, שחוששים להיתקע בדרך לאילת ללא סוללה. המאגר יהיה פתוח לציבור הרחב ונגיש לאפליקציות השונות בממשק ממוחשב. המטרה השנייה היא המידע שהרגולטור יקבל כדי לייצר מדיניות ותכנון. כיום, כמעט 40% ממשק האנרגיה בישראל תלוי בדלק מיובא ומושפע ישירות מאירועים גאופוליטיים כמו פתיחת מיצר הורמוז. חשמול התחבורה יאפשר לנו להוריד את צריכת האנרגיה של ישראל ב-14% עד שנת 2040, מכיוון שרכב חשמלי יעיל פי כמה מרכב בנזין".

ראש אגף תחבורה במשרד האנרגיה, נחום יהושע, הרחיב על חובות הדיווח ואמר כי התקנות קובעות חובת התחברות למאגר ציבורי בזמן אמת, לצד חובת דיווח תקופתית (פעם בשנה) שתעניק למדינה תמונה רחבה על מצב המשק. "באירופה, בבריטניה ובארה"ב יודעים בדיוק כמה עמדות פרטיות וציבוריות ישנן. בישראל אנחנו יודעים כיום על כאלף עמדות ציבוריות, אך חסר לנו מידע על העמדות הפרטיות והעסקיות במקומות העבודה".

הדיווח התקופתי יחול על יבואני עמדות טעינה, מתקינים גדולים, חברות טעינה וניהול טעינה, ובעלים של מעל 500 עמדות (או ספקי טעינה עם לפחות 10 שקעים). ח"כ צרפתי הרכבי תהתה מדוע הרף נקבע על 500 עמדות, ויהושע הסביר כי המטרה היא לא להטיל נטל בירוקרטי כבד על גורמים קטנים בשוק, והוסיף כי חברות גדולות (כמו 'פז' למשל) ידווחו בכל מקרה תחת הגדרתן כספקי טעינה.

במהלך הדיון נקבע כי הדיווח בזמן אמת למאגר יעודכן תוך 60 שניות בלבד מרגע שיש שינוי בנתוני העמדה, במקום העברת חיווי כל 90 שניות כפי שהוצעו בתחילה. בנוסף, לבקשת הספקים ועל מנת לשמור על סבירות, הדיווח התקופתי המקיף הופחת מתדירות חצי-שנתית לדיווח פעם בשנה (עד ה-31 במרץ עבור השנה שקדמה לו).

נציגי התעשייה העלו בדיון חששות לגבי סודיות מסחרית. מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, איתן פרנס, וסמנכ"ל אפקון, תום שחף, ביקשו הבהרות לגבי אבטחת הנתונים הפיננסיים והעלויות שיימסרו למשרד. אייפר ביקש להרגיע והדגיש: "המשרד מתייחס לנתונים ביראת קודש. המידע יישמר בסודיות מלאה ולא יפורסם בצורתו הגולמית, אלא ישמש רק להבנת חסמים ועלויות שהמדינה עשויה לסייע בהוזלתם". שחף הוסיף כי החסם העיקרי של הענף כיום אינו העלויות אלא זמני ההמתנה הארוכים לחיבורי חשמל מחברת החשמל, ובירך על כך שמשרד האנרגיה יהיה שותף לנתונים כדי להיערך לעומסים על הרשת.

לקראת תום הדיון נקבע כי התקנות יכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות, אך הדיווח השנתי הראשון יימסר ב-31 במרץ 2026 עבור התקופה מיום כניסת התקנות לתוקף ועד סוף שנת 2026, כאשר הדיווח הבא – ב-31 במרץ 2028, יכלול מידע עבור כל שנת 2027. עוד נקבע כי בתום 5 שנים מיום תחילת התקנות יבצע משרד האנרגיה בחינה ראשונה שלהן. התקנות אושרו פה אחד, בקולותיהם של ח"כ מטי צרפתי הרכבי וח"כ אלון שוסטר.

עוד ב-

מהפכה בשוק הרכבים החשמליים: מתחם הטעינה שיכול להעניק שירות בחינם

לכתבה המלאה

לאחר אישור התקנות התייחס פרנס לבעיה צרכנית כאובה אחרת של "חסימת עמדות טעינה" על ידי רכבים שאינם נטענים: "נהגים נתקלים בנהגים ישראלים שהחליטו שחניה ירוקה היא מסלול ירוק עבורם. זו מכת מדינה בהתהוות שאינה מטופלת כראוי". יהושע השיב כי נושא זה נמצא כעת על המדוכה במשרד התחבורה. ח"כ אלון שוסטר, שמילא את מקומו של היו"ר קרא לנציגי משרד האנרגיה לפעול מול משרד התחבורה לקדם את הטיפול בבעיה.