סאגת בועת הבינה המלאכותית: האם מדובר בנקודת מפנה אמיתית בתעשייה?

לאחרונה נערכה ישיבת פסגה בינלאומית בצרפת, שלא הותירה מקום לספק (אם למישהו עוד היה כזה) בכל הנוגע ליעילותה של הבינה המלאכותית, כמו גם לגבי האימוץ הנרחב של טכנולוגיית AI  והשימוש היצירתי בה על ידי עסקים מכל קצוות תבל. כפועל יוצא, ההתקדמות המהירה בתחום זה אינה מוגבלת עוד למובילי טכנולוגיה ושירותים, אלא משפיעה על כל החברות והסחר העולמי – מתהליכי ייעול ועד המוצרים עצמם. כאשר זו תמונת המצב העכשווית, שווה לשים את האצבע לגבי ההזדמנויות והסיכונים ביישום AI עבור מגזר הייצור וניהול האשראי.

מנקודת המבט של חברה או בקנה מידה לאומי, הסוגיות סביב השימוש בבינה מלאכותית עשויות להשתנות מאוד. עם זאת, שלוש סוגיות מרכזיות חלות הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו-כלכלה: צמיחה, פריון ותחרותיות. לאחר שלב הפליאה והניסויים, 'בועת הבינה המלאכותית היוצרת', עוברת כעת לשלב של שימושים פרודוקטיביים בטכנולוגיה זו, בקנה מידה גדול במיוחד ומשולב במודלים כלכליים ברי קיימא.

בין האתגרים המתעוררים, ניתן למצוא את הבהלה לתחרותיות, מה שצפוי ליצור חוסר איזון דה פקטו בין מדינות וחברות, לצד שינוי מכריע: בעוד ששחקנים עשויים לעשות טעויות, לא כולם יתאוששו באותו קצב מטעות קריטית בתחום הבינה המלאכותית.

"מי שישלטו בבינה מלאכותית ייהנו מרווחי פרודוקטיביות ויתרון אסטרטגי. עם זאת, האתגר הוא לאזן את היחס בין כוח לאחריות: בינה מלאכותית היא מנוף לצמיחה ומקור לפריון, אך גם וקטור לסיכונים אתיים, חברתיים, סביבתיים וגאופוליטיים", אומר אורלין דוטהויט, כלכלן מגזר ה-ICT Coface. "התרבות של מקבלי ההחלטות מכרעת עבור החברות, במיוחד מכיוון ש-AI הוא עדיין בבחינת עניין מרגש, כפי שראינו לאחרונה עם הסטארט-אפ  DeepSeek, שהפך אמונות רבות שנתפסו כאמיתות בלתי ניתנות לשינוי".
לא באותה ליגה

בעוד שבינה מלאכותית מהווה מהפכה טכנולוגית ייחודית המשפיעה על כל החברות בכל הרמות, אימוצה מתרחש בהקשר של ריבונות, מדיניות השקעות ונתחי שוק שנשלטים על ידי חברות אמריקאיות וסיניות על הבמה העולמית. חברות אמריקאיות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטה, אורקל ואפל הן המובילות, עם יותר מ-160 מיליארד דולר שהושקעו ב-2024, בעיקר בבניית מרכזי נתונים כדי להכשיר את דגמי הבינה המלאכותית שלהן, וכ- 500 מיליארד דולר שהוכרזו על ידי דונלד טראמפ כחלק מפרויקט Stargate. במקביל, חברות סיניות כמו Baidu, Tencent  ועליבאבא, שסך ההשקעות שלהן מסתכם ב-15 מיליארד דולר, מצליחות מאוד. באירופה, לעומת זאת, קשה לזהות אפילו חברה אחת שביצעה השקעות בסדר גודל כזה.

"קצב אימוץ הבינה המלאכותית שונה מאוד בין המגזרים, אבל גם בתוך אותו מגזר. זה תלוי בגורמים רגולטוריים, מידת בשלות הנתונים ומשאבים זמינים", מסבירה קארין פיצ'ון, מנכ"לית Coface צרפת, מערב אירופה ואפריקה. "מגזרים מוכווני טכנולוגיה נהנים מסביבת רגולציה נוחה, כמויות גדולות של נתונים מובנים ומשאבי IT משמעותיים, אבל זה גם מיטיב עם מגזרים מסוימים כמו מסחר ותעשייה, שכבר מחויבים מאוד לדיגיטציה של העסקים שלהם. מבחינה זו, בינה מלאכותית היא בשום פנים ואופן לא בעיה מוגבלת עבור חברות טכנולוגיה".

כך או אחרת, הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר בגדול, וחשיפת ההתפתחות הגנרטיבית ומצבי השימוש בה נגישים יותר לציבור הרחב. בתוך חברות, ניתן לציין גם התפתחות רוחבית, שכן AI נבדקה תחילה על כמה פונקציות (IT וניהול סיכונים) והתפשטה בהדרגה לתחומים אחרים (HR  ופיננסים) עם גידול אקספוננציאלי בשימוש.

בהקשר זה, נושא מקרי השימוש עומד בראש חששותיהם של מקבלי ההחלטות, התוהים בין השאר כיצד ניתן לשלב, לאמץ ולהתאים בינה מלאכותית לפעילות החברות שלהן, אילו יתרונות קונקרטיים תביא הבינה המלאכותית ללקוחות, וכן כיצד ביכולתה לשפר הערכת סיכונים מסחריים.

מי שיצרו רשת ביטחון בכל הנוגע לאיכותה של הבינה הטכנולוגית, הם שתי חברות ענק גלובליות, שחלקו חוויות ואסטרטגיות חדשניות בתחום - שניידר אלקטריק, מובילה עולמית בטכנולוגיה תעשייתית, שאימצה את הבינה המלאכותית לטובת לקוחותיה, כמו גם את ניהול סיכוני האשראי שלה, לצד Sonepar, מובילה עולמית בהפצת ציוד חשמלי למקצוענים, המשתמשת בבינה מלאכותית כדי להציע חוויה רב-ערוצית והצעת ערך מותאמת אישית ללקוחותיה. כאשר השתיים הללו מתהדרות בהצלחה גדולה באמצעות בינה מלאכותית, נראה שלשאר החברות אין ממה לחשוש.