תפקידה של האקדמיה בסדר החיים של העת המודרנית במאה ה-21 מעולם לא היה כה משמעותי כפי שהוא היום. ההתקדמות הטכנולוגית המאפיינת את עשרות השנים האחרונות של האנושות, מגדירות מחדש את תפקידה של האקדמיה וההשכלה הגבוהה בסדר החברתי של חיינו. השינוי מתבטא בכך שהאקדמיה משנה את תפקידה מבית חרושת לכוח עבודה ומתחנת ביניים אותה פוקדים צעירים לאחר 12 שנות לימוד, אל מרכזים האוצרים את הידע ומבטיחים את המשך הצעידה של האנושות אל עתיד טוב יותר.

הקורונה היא דוגמה מצוינת כיצד ההתמודדות עם הנגיף, הביא לשימוש בפרקטיקות שכעת תהפוכנה להיות קבועות - דוגמת הלמידה מרחוק. מה שהחל כאמצעי זמני שנכפה על מערכות החינוך והאקדמיה מכורח המציאות, הופך להיות אל מול עיננו לסטנדרט החדש. כך קורה בדיוק ביחסיהם של ההשכלה הגבוהה והתעשייה.

יתרה מכך, ידע ועוצמה טכנולוגיים הופכים יותר ויותר למשאבים לאומיים רבי ערך עבור מדינות. על מנת שהחברה תמשיך להנות מן הפירות והתוצרים שהאקדמיה מניבה לטובת חיינו, עולה הצורך להכניס תשתיות לאומיות ומכוני מחקר לאומיים אל תוך המוסדות האקדמיים. צעד שכזה, תוך מתן אפשרות לחברות פרטיות וציבוריות לממן פיתוח טכנולוגיות חדשות עבורן, יצור מערכת סינרגית שתזין האחת את השנייה. לדוגמה, פיתוח טכנולוגיה לדור 5 מצריך מעבדת תקשורת כאשר עלות המכשור הבסיסי ביותר היא 600 אלף דולר.

חברות סטרטאפ בראשית דרכן אינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש, לקנות ולתפעל מעבדה כזו, שלא לדבר על מימון, פיתוח והעסקת כוח האדם המוכשר לתפעל את הטכנולוגיות הללו. מצדו השני של המתרס ניצבת האקדמיה בעלת הציוד הטכנולוגי הדרוש ועם כוח האדם המוכשר לביצוע המשימה, אבל ללא יכולת ממשית לממן פיתוח טכנולוגיות.

בנוסף, היום מוסדות אקדמיים מקיימים מרדף בלתי נגמר אחרי חברות שיהיו מוכנות לקבל את הסטודנטים להתמחויות לצד קורסים משולבי עשייה, כאשר התחרות בנושא בין המוסדות האקדמיים קשה ביותר. לעיתים קרובות, טיבם של הקורסים משולבי העשייה ושל ההתמחויות הם השיקול המרכזי עבור צעירים בבחירת מוסד לימודים אקדמי. מודל בו יהיו מרכזי מחקר לצד תשתיות לאומיים בתוך מוסדות אקדמיים ישרת גם את ציבור הסטודנטים וגם את התעשייה ויעזור להכשיר אותם בעבודה מעשית כהכנה לחיים האמיתיים.

האקדמיה בארץ רלבנטית לחברה בכל תחומי החיים. שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה הניבו רישום של פטנטים וחברות סטרטאפ רבות מדי שנה. גם היום טכנולוגיות פורצות דרך הנמצאות בשימוש בענפי הרפואה, החקלאות, הטכנולוגיה, התחבורה התחילו את דרכם כמחקרים אקדמיים. יהיה זה צעד נבון עבור מדינת ישראל להכיר בשינוי תפקידה של ההשכלה הגבוהה בחיינו ולהכניס תשתיות ומרכזי מחקר לאומיים לתוך האקדמיות. צעד כזה ישמור על החדשנות ויבטיח את המשך מיצובה של מדינת ישראל בחזית ובקדמת המדע והטכנולוגיה לעשורים הבאים.

הכותב הוא דקאן הפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון.