מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כל ישראלי מרגיש את זה בכיס. בסופר, בתחנת הדלק, אפילו כשמזמינים טייק אוויי. המחירים עולים – לפעמים בלי סיבה ברורה. כששואלים את הרשתות, את המדינה או את היצרנים, כל אחד מפנה אצבע למישהו אחר. אבל האם זו האמת? פנינו ל-ChatGPT בשאלה הכי בסיסית שיש: האם אנחנו משלמים על המלחמה... דרך העגלה שלנו?

האם אנחנו משלמים את מחיר המלחמה בקניות בסופר? מאת ChatGPT:
לדעתי, כן – הציבור משלם חלק ממחיר המלחמה באופן עקיף, בעיקר דרך יוקר המחיה, והסופר הוא אחד המקומות שבהם זה הכי מורגש.

הוצאות הביטחון של המדינה עלו במיליארדים מאז אוקטובר 2023. תקציב הביטחון תוגבר בצורה משמעותית – וזה הכרחי – אבל כשיש גירעון תקציבי, לממשלה אין הרבה ברירות. כדי לממן את ההוצאות, היא מעלה מיסים בצורה ישירה (כמו מס על טבק ואלכוהול) וגם עקיפה – דרך הפחתת סבסוד, פגיעה בתמיכות, והגדלת עלויות שמועברות לציבור. למשל, ביטול תקרות מחירים למוצרים מסוימים, צמצום מבצעים או היעדר פיקוח – אלה משפיעים ישירות על מדפי הסופר.

מעבר לכך, ההפרעה לשינויים לוגיסטיים, קווי ייצור וייבוא – במיוחד מאזורים בדרום ובצפון – יצרה עלויות נוספות לרשתות, שמגולגלות לצרכן. יש גם תירוץ קבוע שכולם משתמשים בו: "מלחמה". זו תקופה שבה קשה לדרוש שקיפות או פיקוח, כי המדינה עסוקה בחירום – וזו בדיוק הקרקע שמאפשרת לרבים להעלות מחירים בלי הצדקה.

אבל לא הכול תוצאה של המלחמה – יש גם מי שמנצל את ההזדמנות. בשוק שאין עליו פיקוח הדוק, קל מאוד "לרכב על הגל". מוצרים שלא אמורים להתייקר – כמו חטיפים, דגני בוקר או סבון – מתייקרים, פשוט כי "אפשר".

עוד ב-

יוקר המחיה: המחירים בישראל עלו - אבל כמה באמת?

לכתבה המלאה

לדעתו של ChatGPT, אין ספק שאנחנו משלמים את מחיר המלחמה – גם בקו העימות, אבל גם בקו הקופות. חלק מההתייקרויות נובעות מהמצב הביטחוני, אך רבות מהן מונעות מהיעדר פיקוח, ניצול של המצב והעברת עלויות שקטה לציבור. וזה קורה כל יום מחדש – כשאנחנו פשוט משלמים, ושותקים.