לאחר יותר מחודשיים של מאבקים ממושכים בין משרד האוצר לנציגי המגזר העסקי, ועדת הכספים של הכנסת אישרה אמש את מתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי", בעלות כוללת של כשבעה מיליארד שקלים.

המתווה צפוי לעלות להצבעה סופית במליאת הכנסת בשבוע הבא, לאחר שהושגה פשרה במחלוקת המרכזית סביב מנגנון התמיכה בשכר העובדים, במטרה להעניק ודאות כלכלית לעסקים, לשכירים ולמגזר השלישי, עם דגש מיוחד על יישובי הצפון שנפגעו בצורה משמעותית. יחד עם זאת, המומחים בשטח מציירים תמונה יותר קודרת.

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס ואחד הקולות הבולטים במאבק למען העסקים הקטנים והבינוניים, לא חוסך במילים ומתריע מפני מה שהוא מכנה "בשורה של אפס כסף".

​במרכז הביקורת עומדת השוואה למבצעי סיוע קודמים (כדוגמת תקופת הקורונה), שם מרכיב השכר היה חלק משמעותי מהפיצוי שקיבלו בעלי העסקים. גינדי טוען כי משרד האוצר שינה את הכללים באופן שפוגע אנושות בכל מי שבחר להשאיר את העובדים שלו מועסקים או נאלץ להוציא אותם לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בנסיבות המיוחדות של חודשי מרץ-אפריל.
 
​"החלק העיקרי של המענקים היה בגין השכר", מזכיר גינדי בנאומו, ״מאז הנה אני אומר לכם שבמצב הזה שלנו... העסקים יקבלו במקום שהם קיבלו הכי הרבה כסף – אפס כסף".

​האבסורד, לדברי גינדי, טמון בכך שגם עסק שעשה מאמץ עילאי לשמור על רציפות תעסוקתית, מוצא את עצמו ללא סיוע ממשלתי הולם. "בגין אחד שאני אפילו שמרתי אותו 90% מהחודש, שילמתי עליו, ובגין 10% מהחודש שלא שמרתי עליו – אני אקבל אפס", הוא זועק.

​המסר שלו ברור: המתווה הנוכחי יוצר עיוות כלכלי שבו המדינה "מענישה" את מי שלא מיהר לפטר או להוציא עובדים לחל"ת באופן גורף, ומותירה את הענפים שנפגעו הכי קשה – מלונאות, תיירות, הפקות ואירועים – ללא חבל הצלה אמיתי.

עוד ב-

נשיא לשכת יועצי המס: "נכסים להשכרה זה לא נכסים 'טובים'"

לכתבה המלאה

​גינדי פונה בטון נחרץ לחברי ועדת הכספים ולוחץ עליהם לא לאשר את המתווה במתכונתו הנוכחית: "מדובר בהפקרות של המגזר העסקי, עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית", סיכם.